אני מאד מתחברת לסיכומים מכל סוג. לכן סופי שנה הם ממש חגיגה בשבילי. אתמול ביומן היה סיכום של הרגעים המביכים של השנה הזאת אבל לא הופיע בו אייטם שצפיתי בו ביום חמישי בלילה, בחדשות הלילה של ערוץ 1 עם יגאל רביד (שעטה על עצמו מן עליצות משונה, שלא תואמת את רצינות הערוץ וחדשותיו). בכלופן, לקראת חגיגות הסילבסטר, הוא ראיין בחור (שכחתי את שמו), שתפקידו הוא עורך מדור הלילה של הטיים אאוט. לקוראים שאינם תל-אביבים אספר שהטיים אאוט הוא מדריך הבילויים האולטימטיבי של תל-אביב, במתכונת של הטיים אאוט של לונדון וניו יורק. ובכן, הבחור נשאל על המסיבות השוות של הסיבלסטר ואחרי שסיים את סקירתו, שאל המנחה בתמיהה – איך זה שאתה לא מזכיר את מסיבת השנה של גיידאמק? אה, אמר בבוז, אני לא מרחיק עד ירושלים..... אבל, הרי המסיבה מתקיימת בטראסק בתל-אביב!!!!! לרגע חלפה מבוכה בפניו ולא בכדי – הרי כל תפקידו בחיים הוא להיות מעודכן ואפילו אני, שעד לפני שבוע בכלל לא ידעתי מי זה גיידאמק, יודעת על המסיבה הזאת.... אכן, רגע מביך. ואפרופו המסיבה הזאת – לאחר הכתבה הארוכה של גיל ריבה באותו יומן (מה קרה לו? הוא נראה נורא!) התקוממתי מאד. מה זאת אומרת, אם אתה לא שם אתה לא קיים????? למה מי החליט? ההתנשאות הזאת מרגיזה אותי. חבר של אב הבית דווקא כן מוזמן והוא בכלל לא סלב. אבל הוא חבר של סלב. בכלופן, האנשים הכי שווים שאני מכירה כלל אינם סלבס והם קיימים ועוד איך.

ועוד בעניין סיכומים. השנה הגשמתי שתי משאלות מהרשימה של השנה שעברה: לרקוד על במה ולבקר במקום שעוד לא הייתי בו (איסטנבול). בשנה הקרובה אני מאחלת לעצמי לחזור ללימודים ולפתח יותר את תחום המחקרי, ששואב אותי יותר ויותר.

עכשיו אני הולכת לעבוד במטבח לקראת מסיבת החנוכה/סילבסטר המתקיימת אצלי הערב. איך הזדקנתי, איך...... פעם לא היה דבר כזה סילבסטר ללא מסיבת ריקודים סוערת. עכשיו אני מעדיפה לחגוג בבית עם חברים.

שתהיה שנה מוצלחת ומאושרת לכולכם.