אני יודעת שכולם עסוקים נורא בימים אלה דווקא בקו העוני, אבל אתם הרי לא מצפים ממני להיות כמו כולם... ולכן אקדיש פוסט זה לענייני ממון, אשר גם אם איננו נמנים על בעליו, הוא תמיד מרתק אותנו עד מאד.

דעו לכם, שלהיות עשיר הופך להיות קשה יותר ויותר. פרסומת למזרטי אומרת:

"למעט מאד אנשים יש כזה. זו בדיוק הסיבה שלהם יש."

הסיסמא הזו מאגדת לתוכה את תפישת החיים של העשירים מאד מאד – הם רוצים להבליט את עושרם. מה זה שווה להיות עשיר כקורח אם אף אחד לא יודע את זה??? המושג "צריכת יתר" נולד לפני מעל מאה שנה כדי לתאר את התנהגותם של העשירים, המוציאים כסף רב על חפצים ושירותים יקרים ומיותרים, כהוכחה ליכולתם.   העניין הוא שצריכת יתר כבר אינה עניין פשוט. היום בעולם יש למעלה מ – 8.3 מיליון מיליונרים. זוהי עלייה של 7% מהשנה שעברה. יש השתלטות של נובורישים על סמלי סטטוס של העשירים הישנים. ישנם חיקויים איכותיים ביותר של פרדה ולואי ויטון. כובעי ברברי הפכו לסימן ההיכר של פושטקים אנגליים – עד כדי כך שהייצור שלהם הופסק. כאילו לא די בכך, היום אדם בעל אמצעים יכול להיות שותף חלקי במותרות שעד לא מזמן היו מחוץ לתחום עבורו. למשל, היום אין צורך לרכוש מטוס פרטי. תמורת 100,000$ תוכל לקבל כרטיס פלסטי ועליו מספר טלפון אשר יאפשר לך גישה מיידית למטוס פרטי וכמות נדיבה של שעות טיסה. ועוד – באנגליה הוקמה חברה שמשכירה רכבי יוקרה כמו פרארי, בנטלי ואחרים. תחשבו על הבעייתיות – איך תדע אם הנהג בפורש על ידך הוא בעל הרכב או שהוא רק משכיר אותו.... אבל גרוע מכך – אתה, בעל האמצעים לרכוש את הפורש, אולי תיחשד כמתחזה...

אז מה, לעזאזל, צריך לעשות מיליונר כדי להתבלט בימים שכאלה????? האמת שיש כמה דברים. קודם כל, הוא יכול לטוס על קו לונדון-ניו יורק בחברת התעופה החדשה EOS אשר במחיר פעוט של כ- $2,000 לכל כיוון תטיס אותו במטוס סטנדרטי, שכולו מחלקת עסקים עם 48 מקומות בלבד, ארוחות גורמה של חמש מנות, שירותי בידור הטובים ביותר, שירותי קרקע ברמה חדשה.

הוא יכול, כמובן, לקנות קבוצת כדורגל. מה זה 400 מיליון ששילם האוליגרך אברמוביץ' בשביל צ'לסי לעומת ההון שלו המוערך כ- 15 מיליארד? הוא יכול גם לערוך מסיבה עם קוויאר ושמפניה ומיני מותרות אחרים לאלף ארבע מאות איש שהוא לא מכיר, ממש כמו גיידמק הפרטי שלנו.... זוהי צריכת יתר שמעבירה מסר של "יש לי יותר כסף ממה שאני יכול לבזבז במהלך חיי". גם פילנטרופיות בנוסח קרן גייטס וגם הצהרות מהסוג שהצהיר לאחרונה, בה הוא מעודד את הממשל להטיל מס עיזבון.

עבור הצעירים, במיוחד באמריקה, חשוב מאד לאיזה בית ספר הם הולכים ולאיזה מועדון הם משתייכים. אבל בשורה האחרונה, השאלה המעניינת אותי היא: האם הם מאושרים....??