השבוע, בביקור שגרתי בסטימצקי, קפץ לי לעיניים ספר בשם "חיתוך הזהב". הספר נכתב על ידי פרופסור לאסטרופיזיקה בשם מריו ליביו. צליל השם התנגן לי מוכר במקצת אך יותר עניין אותי הנושא.
מה למדען ולאמנות? חיתוך הזהב היה ה"חוק" לגבי פרופורציות של יופי אשר שרד כסטנדרד עד למאה ה- 18.
חיתוך הזהב בעצם מסמל מספר שהוא: 1.6 ועוד ספרות עד אין סוף
…..
מסתבר שחיתוך הזהב מופיע בטבע באינסוף וריאציות: בסידור העלים סביב גבעול, בגבישים, בגרעינים של תפוח, בתפרחת חמנייה ועוד.
תופעות אלו מעלות את השאלות המעסיקות את פרופ" ליביו לגבי הקשר בין אסתטיקה למדע.
היום יש חפיפה מעניינת בין תחומי האמנות והמדע. האינטרפרטציות הויזואלית הממוחשבות של חישובים מתמטיים מספקים השראה אמנותית בהיותם יפהפיים. (אני ממליצה להסתכל על סכימות ממוחשבות של תורת הכאוס, למשל
– פשוט מרהיב!!).
כמובן שקניתי את הספר. קניתי אותו קודם כל ליום הולדת של חבר ורציתי מיד לקחת עוד אחד אבל החלטתי להוסיף אותו לרשימת יום ההולדת שלי כי תמיד אומרים לי שאין מה לקנות לי
…
אתמול דפדפתי במוסף של ידיעות וראיתי את צילום של איש מוכר. התחלתי לקרוא ומסתבר שזהו מריו ליביו ושאני מכירה אותו! נפגשנו לפני כשנתיים ושוחחנו ארוכות. הוא נתן לי מיד כרטיס ביקור ואני ראיינתי אותו בהתלהבות בהיותי חובבת חלל מגיל צעיר. בילדותי הלונדונית זכיתי להיות בקבוצה של לימודי העשרה. כל אחד יכול היה לבחור נושא. דרלינג בת ה- 7 בחרה בחלל .
בקיץ 1969 אפולו 11 נחתה על הירח. אני זוכרת בדיוק איפה ישבתי ואיך הרגשתי כשניל ארמסטרונג דרך לראשונה על הירח….זה היה אחד מאותם רגעי שיא שלא ישכחו עולם.
לפני שנה בדיוק, עקבתי בהתרגשות בלתי מוסברת אחרי החללית של אילן רמון. ראיתי תוכניות שוב ושוב וחוויתי חוויה מיוחדת במינה של החלל דרכו. לא יאומן שעברה שנה
….
מריו ליביו סיפר לי שהתגלו עד היום עוד 26 מערכות שמש בדומה לשלנו. ישנן מערכות שמש בעלות יותר משמש אחת! אז כמובן ששאלתי אותו לגבי הסבירות של חיים מחוץ לכדור הארץ והוא אכן מאמין שיש. הוא רק חושב שהם מפותחים הרבה יותר מאיתנו ולכן לא מתעניינים בנו
…
המחקר הזה העוסק בשנות אור הוא כל כך אבסטרקטי לגבי
– הוא מדבר על מספרים ומרחקים שאינם בטווח התפישה. אנחנו רק יכולים להבין שאנחנו קטנים והרבה פחות משמעותיים מאשר היינו מעדיפים להחשיב את עצמינו…
לאורך ההיסטוריה היו תחנות שבהן האנושות חשבה שהכל כבר ידוע
– שאין כבר מה להמציא. אחרי כל הצהרה כזו – היו פריצות דרך חדשות. גם היום, בתחילת האלף השלישית, זו התחושה. הפריצות הבאות אולי ייתנו כלים להבין את החלקים במדע שלא ניתנים לפיענוח כיום ולדעתי גם ילכו לכיוון המטפיזיקה.
אבל מה שהכי מצא חן בעיני אצל מריו זה שלמרות הידע העצום שלו, נקודת המוצא שלו היא שלעולם לא נוכל להבין הכל
….
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
