איפה מתחבא הכעס הזה שיצא מתוכי היום?

בחורה מעבירה את יומה בצורה "נורמלית" יחסית. מסיימת לעבוד ועוצרת בדרך בחנות הדגים כדי להביא סטייק סלומון לצהריים.

נכון שלא חניתי באופן תקני אבל ממש מול הפרצוף של החנות ורק לשתי דקות, אדוני השופט!

האוטו של הבעל בית חנה על המדרכה בין החנות לבין האוטו שלי אז לא ראיתי את הפקח המניאק מגיע. יצאתי עם השקית עם הדגים ביד והוא בדיוק התחיל לרשום. אני התחלתי לצעוק. צהריים. אמצע רחוב בן-יהודה בתל-אביב. אישה בת 44, 1.60 מ' גובה  צורחת על פקח צרחות כאלה שהנהגים על הכביש האטו את נסיעתם כדי לשמוע על מה המהומה....על מה לא צרחתי!  על הקושי שבחיים, על אי הצדק, אני אפילו לא זוכרת על מה כי היה לי איבוד הכרה קצר.

 שני גברברים צעירים, שהמתינו למונית שירות , הצטרפו ויצאו מיד להגנתי: "אתה בן אדם רע" אחד מהם צעק לו. "אני ראיתי אותה נכנסת -רק לקחה את הדגים לשנייה! בחיייייייך! תוותר לה! זה היומית שלה!!! בחייאת!!

אבל הפקח בשלו. לפני החוק, הוא אומר, אסור לו להפסיק לרשום את הדו"ח באמצע. בשביל זה יש לו למטה מקום להערות.... כאילו עשו אותי באצבע...."מה אני יכול לעשות?" אמר ואני חשבתי : בטח ! אתה הרי מקבל אחוזים, יא מניאק!!! אז הוא הראה לי שהוא רשם: הגיעה תוך כדי כתיבת הדוח, רק נכנסה לקנות דגים...

בשניה הוא בצד שלי!! אתם מבינים את הקטע??? רק גמר לרשום לי 250 ש"ח קנס וכבר הוא נהיה הסניגור שלי.....

לפעמים אני כל כך רוצה לגור במצפה בגליל......