מאיפה להתחיל? יש לי כל כך הרבה לספר…

היה יום נפלא. על הבוקר ציוץ ציפורים של אביב ושמים הכחולים נתנו רקע אופטימי נאה לתחילתו של יום הולדת. זר פרחים יפהפה, בלונים, נשיקות מהילדים ויום חופשי עם האיש שלי, שממש יצא מגדרו כדי לפנק אותי ולעטוף אותי באהבה. זה, לכשעצמו כבר שווה ביותר. ארוחת בוקר מדהימה במרינה של הרצליה (קיארה – מאד מומלץ!!!), אחריו סיבוב בעיר ובחירה (סופית , אני מקווה ) של כורסא לסלון. אחרי חמש שנים בהם אנחנו גרים בביתנו, עדיין אין לנו רהיטים נורמליים. הסיבה היחידה היא עיצוב. קשה לי מאד להחליט מה אני הכי רוצה – לכן אין לנו עדיין שולחן וספות נורמליות… עכשיו אנחנו עומדים להגשים חלום ישן – כורסת פינוק (לא בסגנון אמריקן קומפורט – זה ברור) מעור עם הדום להניח עליו רגליים עייפות – כורסת התכרבלות לקריאה, לטלויזיה, לחלומות בהקיץ – איזה כיף. מחר אני מביאה אותם הביתה כדי לראות אם הם מסתדרים איתנו ובתקווה שכבר יישארו!! זה משמח אותי מאד.

אחרי מנוחת צהריים נסענו לשדה התעופה לקבל את הילד. הוא זרח כמו שמש… הגיע הביתה ואחרי חמש דקות כבר יצא….

מסמר היום היה בערב. ידעתי שאנחנו נוסעים לאכול אבל לא היה לא מושג לגבי הפורום – חשבתי משהו אינטימי כזה. אילת היתה על ההפקה, בשיתוף פעולה עם האיש שלי, כמובן…

כשהגענו למסעדה חטפתי רעד ברגליים כשראיתי שולחן אימתני – שולחן אבירים ענק- שהוא השולחן שלי ואני לא הבנת מאיפה יביאו כל כך הרבה אנשים כדי למלא אותו…. לאט לאט התחילו להגיע האנשים (שלא לפי התוכנית, כמובן – כי אני הייתי אמורה להגיע אחריהם….) ואני לא האמנתי איך שלפו לי אנשים מכל התקופות והכיוונים. מה אני אגיד לכם – היה ערב מדהים. כולם חברים שלי, כולם מחוברים אלי ויחד עם זאת, היו חיבורים מדהימים בינם לבין עצמם. יש בין חברי היכרויות עצמאיות – דרך צבא ועבודה ויש כאלה שמכירים רק דרכי ונוצרה כימיה. כשהסתכלתי סביב השולחן (היו 25 איש) ראיתי רק חיוכים… גם היתה זרימה כזאת סביב השולחן – אנשים עברו מקומות והתיישבו כל פעם על יד מישהו אחר. אני חושבת שמה שעושה ערב מוצלח זה שאנשים לא רק באים פיזית אלא "מביאים את עצמם" – עושים את המאמץ הזה, הנדרש כשנמצאים בחברת אנשים פחות קרובים – מסתובבים הצידה ופותחים בשיחה, משדרים פתיחות וחיוך – לא מתכנסים בתוך עצמם ורק מחכים שהזמן יעבור.

קבלתי מתנות מדהימות ויש לי סיפורים על כל החברות שלי לעוד הרבה פוסטים… אבל בינתיים רק המתנות: מאילת קיבלתי את המתנה הכי מרגשת - מטוטלת. עכשיו אוכל לקבל תשובות לכל השאלות ואם יש לכם משלכם – תעבירו אלי ואני אשאל… זה פשוט מדהים איך שזה עובד!!

ל', חברתי מאמריקה הביאה לי תיק – וזה מאד שעשע אותי לאחר הפוסט בנושא כי זה תיק שונה לגמרי ממה שאני רגילה – קטן כזה – נכנס בדיוק בשקע של בית השחי (באמריקה לא לוקחים צ'אנסים)… והארנק שלי לא נכנס בו… אבל הוא מדליק ביותר….

קבלתי את הספר "חיתוך הזהב", את הדיסק של סיימון וגרפונקל החדש ותכשיטים מדליקים – כל מיני חרוזים טורקיזים (כולם אמרו בשביל להתאים לעיניים…).

תודה מיוחדת לכם עבור הברכות שלכם. מאד מאד התרגשתי ושמחתי מאד על כל אלה שהסכימו "לצאת מהארון" לכבוד האירוע – מאד נעים לי לדעת מי הדנידינים שמסתובבים כאן.

אז שבוע חדש מתחיל. אני מרגישה הרבה יותר טוב (והמטוטלת אומרת שהבלוטה תחזור לתפקד. תתחילו להתרגל למטוטלת – היא בטח תופיע הרבה…). אני מתחילה שנה חשובה – שנת התחלות ואני מלאת אנרגיות וציפיות….

שבוע טוב חברים שלי – אני באמת ברת מזל. תודה.