טוב, בגלל שהלכתי לשים את הראש כמה דקות, איחרנו לארוחת הערב. שומו שמיים!! איזה אסון!! אמא שלי קבלה אותנו בחמיצוות של לימון רושף גיצים. ארוחה סתמית רגילה של הודו (יותר בריא מעוף), אורז תפל (מזל שיש רוטב של ההודו) וסלט טעים (כי אבא שלי הכין). 

ההורים שלי הם עדות חיה לכך שיש ניסים. השנה הם חוגגים 50 שנות נישואין ואם זה לא נס אז אנ י לא יודעת מה כן.... הם רבים כל הזמן. הוא מעצבן אותה והיא מעצבנת אותו וכך זה נמשך כבר שנים. בתור ילדה אני ממש התכוננתי לכך שהם יתגרשו. אז אמא שלי היום הקפידה לספר לי על שני מקרים בהם ילדים מארגנים להוריהם מסיבת הפתעה לכבוד 50 שנות נישואיהם. אני פשוט אקנה מדליה....

מזל שהאמצעי היה צריך ללכת למסיבת הפתעה וכך אחרי שעה היתה לגיטימציה להסתלקות, תוך כדי נזיפות ויללות נוספות.

בבית, על הכורסא החדשה, רגליים למעלה, ארץ נהדרת, מצחיקה כרגיל אבל אני לא מבינה את הטקטיקה עם לובה - לא יתנו לה כך ללכת!!! אנחנו צולחים את השבוע רק בשבילה!!! תוחזר לובה מיד!!! אחרי ארץ נהדרת עברתי לערוץ 4 לסרט "הפיתוי". סרט המבוסס על ספרו של רם אורן (שכנראה לא קראתי אבל אני לא תמיד זוכרת ספרי טיסה וזה מה שיפה בספרים של רם אורן - הם תופשים אותך ולא נשאר מהם כלום...). בכל אופן, בסרט הזה שיחקה דפנה רכטר המקסימה, ארנה פיטוסי, המקסימה גם כן, ושרון אלכסנדר - שאני לא מבינה על מה המהומה. הסרט היה מרתק. אישה (דפנה) הנשואה באושר נופלת במלכודת של האלכסנדר הזה (אנחנו לא אוהבות אותו). הוא "כאילו" מתאהב בה והיא, למרות שלא חסר לה כלום בחיים, מתאהבת בו לגמרי. עד כאן, ברור העניין שלי בעלילה. מכאן אני מתנתקת. עד כדי כך נפלה ברשתו שהיא חותמת לו על ערבות של מליון וחצי שקל והוא כמובן בורח וגם יש לו תמונות מפלילות. כאן נכנסת לתמונה הפאם פאטאל פיטוסי ועושה לו עוקץ מקסים. היא עושה לו טיזינג כזה שהריר נשפך לו (ובכך היא מגשימה פנטזיה אישית שלי... הייתי רוצה להיות מסוגלת  לאקט כזה - להטריף מישהו וללכת בלי להרגיש כלום. איזו עוצמה...) והבחור נופל ברשת - כפי שהפיל את דפנה- והכל חוזר אליו, ובגדול. כל-כך נהניתי שאפילו לא העברתי לסדרת הקאלט "עמוק באדמה".

לקינוח, SMS מפיקדילי ובעקבותיו טלפון סיכום מלונדון.