למרות יישותי הרומנטית, קשה לי להתחבר לאימוץ המלאכותי של חגו של ולנטיין בארצנו. ידוע כי אנחנו בולענים של כל הצלחה עולמית, במיוחד כאשר ניתן לתרגמה להצלחה מסחרית. למה לא לתפוס טרמפ על האהבה? כרטיסי ברכה, מתנות, ג'יזס – הילדה שלי בת ה- 10 רוצה לחגוג את היום הזה…. איכשהו זה לא נדבק לי וזה שונה (למי שכבר חשב על זה) מסילבסטר, שלא נקרא כך בשום ארץ נאורה. באנגליה, בארצות הברית חוגגים את ערב פתיחת השנה החדשה וזוהי חגיגה ראויה! אבל מה לנו ולולנטיין הקדוש? הסיפור, דרך אגב, הוא משעשע, אם כי לא ניתן להוכחה, כמובן, וישנן גרסאות נוספות: מדובר בכומר רומאי בשם ולנטיין מהמאה השלישית לספירה, בימיו של הקיסר קלאודיוס השני, (שלא התפרסם בשל חוכמתו…(.הקיסר הנ"ל הגיע למסקנה אינטליגנטית, שחיילים רווקים מתפקדים טוב יותר מחיילים נשואים. לאור מסקנתו זו, הוציא הקיסר את הנישואין מחוץ לחוק… הכומר ולנטיין, אשר הבין את האוויליות של החלטתו של הקיסר, חתר תחתו והמשיך להשיא זוגות מאוהבים. כאשר התגלו מעשיו, נגזר עליו עונש מוות. בזמן שהותו בכלא, לפני ההוצאה להורג, האגדה מספרת שביתו של הסוהר היתה באה לבקרו והיתה מנעימה את זמנו. ביום הוצאתו להורג, ב- 14 לחודש פברואר, כתב לה מכתב תודה וחתם:

With love, your Valentine

בעבר היו שולחים את הברכות עם שליחים על סוסים, אחר-כך בדואר עם בול ועכשיו בדואר האלקטרוני וכך מידרדרת הרומנטיקה….

האמת היא שזהו מנהג המגרה את בלוטת הפנטזיה שלי – לקבל ברכה רומנטית אנונימית…לצערי, זה עוד לא קרה לי וחבל שדווקא המנהג הזה לא נקלט פה ….

שבת נפלאה ומלאת אהבה לכם.