היה מקסים…

פעם ראשונה שאני מארחת כל-כך הרבה אנשים בבית סגור. אופצית השילוב בין פנים וחוץ היא הרבה יותר נוחה. הפעם הייתי מאורגנת בצורה יוצאת מן הכלל – בדרך כלל יש לי לחץ של הרגע האחרון והיום גם זה לא. השולחנות והכלים היו ערוכים כבר אתמול. השילוב בין משפחה וחברים היה נהדר והיה צוות מטבח שלא נח לרגע. חברות זה נכס שבאירועים כאלה אני מעריכה במיוחד ואני התברכתי….

בסוף נשארים הקרובים ביותר ואחרי תקתוק סופי גם הסלון חזר לקדמותו, המטבח היה מפונה וישבנו לסיכום על קפה. בקיצור, ב- 5 כבר הייתי במיטה….

בעניין המתכונים והרייטינג - אני מודיעה לכולם שאצלי לא תמצאו מתכונים... מי שרוצה יקבל במייל. אני לא זונת רייטינג!!!!

ודרך אגב, אפרופו רייטינג - יש כאן מישהי בשם שוש חזן גרינברג שעושה שיווק מאד מקורי לבלוג שלה - בכל פוסט ראשון בבלוג חדש היא מגיבה תגובה קבועה: בהצלחה בהמשך!

דברים שרואים מכאן לא רואים משם… מי שגדל פה בארץ לוקח הרבה דברים כמובנים מאליהם ואפילו מפתח אליהם אנטי. אני באתי מתרבות אחרת. המטרה היחידה שלי היתה להיות שייכת – להיות כמו כולם. דיכאתי את האינדיוידואליזם הבסיסי שלי כדי להיות כמו כולם – לא להיות שונה, כי כבר הייתי שונה מעצם העובדה שאני לא מפה. תהליך זה נמשך עד לשנים ממש מאוחרות – אני זוכרת את השרידים של התופעה כשהילדים היו קטנים והייינו יוצאים לטיולי משפחות – היו מחלקים קרפים צבעוניים כדי לתלות על האנטנה – גם זה גרם לי סיפוק. היום אני מטפחת את האני העצמאי שלי . רק עם התגברות הביטחון העצמי, יכולתי לוותר על הצורך בחיבורים מלאכותיים שכאלה. אבל החיבורים ברמה העמוקה יותר למסורת (כפי שביטאתי בפוסט הקודם) עדיין עושים לי את זה….אני בטוחה שזה משהו שמי שנולד כאן לא נותן עליו כלל את הדעת ולכן היה חשוב לי להרחיב.

אחרי הקימה משנת הצהריים ישבתי מול המסך כדי לראות בפעם המי יודע כמה את הסרט "כשהארי פגש את סאלי". לא נס ליחו ויש שם כמה קטעים שאני ממש אוהבת – במיוחד את קטעי המעבר של הזוגות הזקנים המספרים איך הכירו. זה מקסים בעיני…. אבל השאלה הזאת, בעניין היחסים בין גבר ואישה – האם אפשר להיות חברים טובים בלי סקס? היא בהחלט ראויה לדיון.