אנשים הם אנרגיה. כשאנחנו נכנסים למעגל אנרגטי של אדם אחר, אנחנו מושפעים ממנו באופן בלתי מודע. מבלי לדעת למה, יש אנשים שנוח לנו מאד בקרבתם ויש אנשים שגורמים לנו אי נוחות. יש אנשים שלאחר מפגש איתם אנחנו מרגישים מותשים. אלו אנשים שואבי אנרגיה – אנשים המרוקנים אותנו. לעומתם יש כאלה שלאחר שהות במחיצתם, אנו מרגישים כמו סוללה טעונה במלואה.

היום היה לי מפגש מטעין. לאחר התחלה לא קלה של יום, נפגשתי אחר הצהריים עם בחורה בתחילת שנות ה- 30 לחייה שסחפה אותי במערבולת של אנרגיות חיוביות, של חיות ושמחת חיים – הצחיקה אותי וגרמה לי לרצות לחבק אותה ולנשקה (דבר שאכן עשיתי כשנפרדנו). איזה כיף זה. כמה אני אוהבת לפגוש אנשים כאלה. יש ימים בהם גם לי יש את היכולת הזאת לסחוף איתי אחרים ולגרום להם להרגיש נפלא אבל פגישה כזאת, ביום כמו היום, ממש מרוממת אותי מעל לעצמי. גם בשבוע שעבר היתה לי פגישה מפתיעה עם בחור שבא להתייעץ איתי למשך שלוש דקות. בסוף הוא נשאר שעה, סיפר לי את סיפור חייו המרתק, הצחיק אותי, אמר לי שאני מקסימה והציע לי חברות. ("האם אני יכול להציע לך חברות, אמר"). לא חשוב אם לא אשמע ממנו יותר אבל היה בינינו מפגש. אנחנו פוגשים הרבה אנשים במהלך היום אבל אין לנו איתם חיבור אנרגטי. הם עוברים על ידינו. כאשר יש מפגש אמיתי, נוצר אותו דבר שמשהו בנו חותם – לטוב או לרע.

החוכמה היא להתרחק מאלה המרוקנים אותנו ולהתקרב אל אלה שמטעינים אותנו.