אני לא אוהבת את הפוסט הראשון של החודש המונח בודד ונטול אוירה על המסך. כל קודמיו עוברים לאחסנה יבשה, פחות נגישים לדפדוף - היסטוריה. אני כבר כמה ימים חושבת על החידוש האחרון של היריב - קטגוריות. כבר כתבתי (לתדהמתי) כמעט מאה פוסטים ואני שואלת את עצמי אם הם ניתנים לקטלוג, לפי אילו קטגוריות וכו'. שוקלת להכניס לרשימות פוסטים נבחרים בעקבות הצעה של תראזימאכוס. אבל מה זה פוסטים נבחרים? האם הפוסטים שאני הכי אוהבת? האם להעלות מן האוב פוסטים ראשונים שכמעט לא נקראו? האם דווקא פוסטים שעוררו עניין מיוחד? אני מאד אוהבת לקטלג דברים אבל אני מאד גרועה בזה. מעולם לא הייתי מזכירה ואין לי מושג בסוגים שונים של אירגון. דבר זה הוא בעייתי בהיותי בעלת עסק משלי בו יש עוד עובדים. לכן, אני מצפה ממזכירתי שתעשה זאת בשבילי. אבל היא לא עושה את זה ועוד הרבה דברים אחרים ולכן כבר כמה זמן אני מפתחת אנטי נוראי אליה. במקביל אני מחפשת לה תחליף וביום ששי ראיינתי מישהי שנראית לי ממש מושלמת לתפקיד. הבעייה היא שהיא כבולה במקום עבודתה הנוכחי לעוד חודש לפחות. בעודי שוקלת איך לבשר לנוכחית את הבשורה, הותקלתי על ידה אתמול בצהריים ובדמעות היא התלוננה בפני על היחס שלי אליה ועל כך שהיא די אומללה. אחר הצהריים המשיכה להשטיח צרותיה בפני שותפי והוא חזר הביתה בערב עם מסקנות שעלי להסיק בהמשך יחסי להבא. מאז אני מסתובבת עם אבן של אשמה בלב. חסרת רגישות שכמותי… חסרת סבלנות שכמותי…. איך מישהו יכול לעבוד איתי בכלל????? אם לא מבינים אותי מיד, אם אני צריכה להסביר משהו פעמיים – אני מיד מאבדת סבלנות. אם מישהו קצת איטי (והאמת היא שהיא מאד איטית – אני כבר מעדיפה לעשות את הדברים לבד. קשה מאד לעמוד בקצב שלי. את זה כבר מזמן אמרו לי. אני גם צנטרליסטית ואינדיבודואליסטית. לא אוהבת את העובדה שאני צריכה לדווח על מעשי ומקום המצאי. זו סתם טפשות ואני יודעת מאיפה זה בא – זה מנגנון-נוגד-שליטה נגד אמא שלי – שריד מפגר של טראומות ילדות. אני תרמתי חלק נכבד לסיטואציה הנוכחית, בה הדינאמיקה בינינו היא לא נעימה ובלתי הפיכה ואני לא אוהבת להיות במצב שאני צריכה להודות שאני לא בסדר…. עכשיו אצטרך לעשות איתה שיחה והיא שוב תבכה – אוף!!! מצד שני, המחשבה על הבחורה חדשה ממש מעוררת בי תקוה כי אני שוכרת את שירותיה על פי פרמטרים קצת שונים ויש לה הרבה מה לתרום לעסק. יש גם משהו בחידושים – ריענון המערכת. אפרופו ריענון – היום אני עושה חונכות לעוזרת בית חדשה – פרוייקט בפני עצמו.

אז חודש טוב לכם, חברים – נקווה שהוא ישתפר בהמשך!