לסיכום:

קוסמופוליטן אחד.

בריזר לימון אחד.

שלוש וחצי שעות של ריקודים נונסטופ.

חמש שעות שינה.

קמתי פרח.

זה לא יאומן המקום הזה - לא חשוב איך אני מגיעה אליו - הוא מרים אותי.....

משהו באוירה שם, במוסיקה....

ואתמול היתה רק מוסיקה ישראלית והיה צפוף שבקושי אפשר היה לזוז....

אבל א. גם היתה איתנו ועוד שני זוגות חברים וכשאילת איתי זה הכי כיף. שתינו התחלנו לרקוד עוד כשכולם ישבו - אנחנו לבד על רחבת הריקודים - נהנות מהמרחב ומתשומת הלב....

היה גם ריקוד מושחת אחד (בשבילך, סבסטיאן) עם אחת החברות...ממש נוסח ירח מר (אבל בלי הנשיקה.....)

אז יום חדש הפציע - אפשרויות חדשות - הכל פתוח.

אני אוהבת את החיים.