כפי שכבר סיפרתי, הדובדבן ואני נפגשנו במטוס. אמנם הכרנו היכרות שטחית לפני כן אבל הגורל הושיב אותנו בזוג מושבים צמודים בטיסה מתל-אביב ללונדון. מה הסיכויים שדבר כזה יקרה? מילא שאת פוגשת מישהו שאת מכירה (ושאת יודעת שהוא תמיד מצא חן בעיניך) בתור לצ'ק אין, מילא שהוא נוסע באותה טיסה שלך אבל מושבים צמודים? המסקנה הבלתי נמנעת היא שזה מסוג הדברים שהיו חייבים לקרות. נועדנו להיפגש ולהתאהב.

בן זוגי ואני נפגשנו בצבא. שרתנו באותו גדוד שריון בסיני. הגענו כמעט באותו יום לסיני . המח"ט פתח את התיק שלו, ראה שהוא אח שכול , סגר ושלח אותו הביתה. הוא לא ויתר, החתים את ההורים וחזר לגדוד.

בעולם בו הכאוס שולט, אנחנו נאחזים בתחושה של גורל כדי להעניק לתסבוכת של חיינו כיוון ומטרה. אין תחום שבו תחושה זו יותר שולטת מאשר בתחום האהבה. אבל האם אכן יש לנו אהבת חיים אחת? האם אין אנשים שחיים פרק ב' שהוא לפעמים מוצלח מהראשון? אז האם זה אומר שיש יותר מאהבת חיים אחת? או שמא בכל תקופה של חיינו יש לנו תואם אחר.

ושאלה יותר קשה: מה לגבי אהבה של שניים? אני הרי יודעת שזה אפשרי. אני אהבתי שני גברים במקביל. האם חשתי תחושת החמצה? תחושה שחבל שלא נפגשנו מוקדם יותר? אכן תהיתי הרבה על הנקודה הזאת, במיוחד לאור העובדה שגדלנו באותה שכונה קטנה אך מפאת הפרשי הגילים בינינו, לא ידעתי על קיומו. האם אפשר היה שנתאהב בשלב אחר של חיינו?

יש לי הרבה להוסיף אבל מתאים לי לסיים כאן ולהשאיר את השאלות תלויות באוויר כמו כדורים שהורמו להנחתה וכל אחד מוזמן לקחת לעצמו את הדברים לכיוון שלו. אשמח, כמובן, אם תשתפו אותי, ואחר כך יבוא המשך.