יש לי קופסא מלאה מכתבים עם בולים. מכתבי אהבה. החל ממכתביו של מיכאל מהקיץ שבין כיתה ח' – לכיתה ט', דרך מכתבים של ערן מתקופת הגרעין, האקס המיתולוגי מהצבא ובן זוגי עד היום – מהתקופה בה עברנו לבסיסים שונים. הכל מתועד, הכל שמור. יום יבוא ואשב עם נכדתי בערוב ימי ואראה לה את ההיסטוריה שלי. כמו סיפוריה של סבתי על מחזריה הצעירים ועל ימי הזוהר שלה שריתקו אותי תמיד…

ועל מה יתענגו האוהבים של היום? כמה אלפים של מילים נכתבים על צג המחשב ונשמרים בהארד-דיסקים שבקרוב יגיעו למוזיאון הדיסקים ורק ארכיאולוג מחשבים יוכל לפענחם…

ברכה אחת קטנה בכתב יד יש לי מהדובדבן. מעט מילים מדויקות בכתב יד עגול ונשי. שומרת עליה מכל משמר כהוכחה המוצקה היחידה לכל מה שהיה….