יש אצלינו בחברה' בדיחה שאומרת שאם אחרי גיל 40 אתה קם בבוקר ולא כואב לך כלום
– סימן שאתה מת.
זה תמיד שעשע אותי אבל מעולם לא הזדהיתי עם זה כי אני, וזאת ידוע לכל, בחורה איתנה ואיני נוטה למחלות. גם לא חוטפת שפעת בשנים משופעות. כל זאת תקף בערך 12 שנה. אז התודעתי אל הנטורפתיה וחיי השתנו. אחרי שדפקתי את המערכת החיסונית של שני ילדי הגדולים, עשיתי תיקון עם הקטנה. זאת לא קבלה אנטיביוטיקה כל חייה עד עצם היום הזה והיא כמעט בת 11. היא בריאה כמו שור. (טפו טפו טפו).
מאז השיבוש בבלוטת המגן שלי, נראה שכל המערכת החיסונית שלי קרסה וכל נגיף שמסתובב באטמוספירה קופץ לשאול מה נשמע, רואה תנאי גידול נוחים ומתיישב.
אין לי הסבר אחר לעובדה שעד לפני מקרה הבלוטה, רופא המשפחה החביב שלנו לא הכיר אותי ומאז- הפכתי ליקירת המרפאה. אפילו הוא כבר צוחק כשהוא רואה אותי
…
צחוק הגורל
… אני שהתעקשתי שנים לא לבלוע אנטיביוטיקה – גם כשהיה חשש לסטרפטוקוק – נכנעתי בגלל דלקת מזויינת בשלפוחית - קיבלתי טיפול לא נכון ונאלצתי לקבל סוג נוסף של אנטיביוטיקה ולהלן השיא – היום קמתי עם פריחה בכל הגוף – ממש מכף רגל ועד ראש. לא חושבת שבחיים היה לי דבר כזה. כמובן שקיבלתי הוראה מיידית להפסיק את הטיפול ואני לא רוצה לשמוע יותר מתרופות קונבנציונאליות לעוד הרבה זמן.
כבר היום חזרתי לרופאה המדקרת וזה מה שאני הולכת לעשות בזמן הקרוב
– לחיזוק ואיזון.
אז תחשבו על הנושא הזה ותזכרו את הכלל שאני הכי מאמינה בו
– הכי חשוב להשקיע במניעה – בחיזוק המערכת החיסונית כדי לא לתת למחלות להתפרץ. הרי נגיפים נמצאים שם והם מתיישבים רק על החלשים!!!
אז תהיו מהחזקים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
