חוויותיו של פרנקל באושויץ הביאו אותו להכרה שגם בתנאי שבי קשים, בהם נגזלת חירותו של אדם, עדיין יש לו חופש. זהו החופש לדמיין, החופש "לרחף" מעל עצמך בכל סיטואציה ולבחון את התנהגותך, תגובותיך. תוך כדי עינויים הוא הבין שלמרות התנאים הנוראים בהם הוא נמצא, הוא עדיין יכול לבחור כיצד כל זה ישפיע עליו. בתוך המאורעות, בין הגירוי לתגובה, היה לו החופש והכוח לבחור את תגובתו. כתבתי פעם על הנושא הזה – של לא להיות תגובה. בחיינו אנו שבויים של נסיבות. אנחנו בוכים על מר גורלנו ומגיבים לסביבה – לבני הזוג שלנו, לממונים עלינו, להורים שלנו. הכוח וההשפעה שיש לסביבה על תגובותינו הם שֶבי במובנים רבים. אנחנו נותנים את הכוח שלנו לאחרים.