עדיין לא סיפרתי לכם על לונדון. מעבר להזרקה מאסיבית של אמנות לתוך הוריד, בכמות עצומה של תערוכות ואירועים שרוכזו בשבוע שנסעתי (וממש לא במקרה), דווקא רציתי לכתוב על האופנה.

במטוס הקרינו את "השטן לובשת פראדה" וכך צפיתי בו בפעם השלישית ואני מוכרחה לומר שבכל פעם שמתי לב ליותר פרטים בבגדים בסרט. נראה שהאופנה בלונדון ממשיכה את הטרנדים המוצגים בסרט. כבר שנים שלא ראיתי כל כך הרבה אקססוריז. תיקים, (המתלבשים על הכתף ונתחבים מתחת לזרוע עם הרבה ניטים ואבזמים גדולים), כובעים, שרשראות (ארוכות), עגילים גדולים ותלויים וחגורות – אוף, כמה חגורות.... האופנה של העונה הנוכחית היא גן עדן עבורנו – בעלות המותניים הצרות. סוף סוף דגש במקום שמחמיא לי! בדיוק ההיפך מהמכנסיים הנמוכות, למשל, שהתיישבו דווקא על אמצע התחת והדגישו את החלק הרחב ביותר בגוף. חזרנו לגזרת שעון החול וזה כה נשי בעיני.  

ולבסוף – תגלית חדשה בתחום הקוסמטיקה – חברה מדליקה מסן פרנסיסקו בשם בנפיט. המון חוש הומור בשמות המוצרים: eyecon, lemon-aid, ooh la lift   ועוד. הלוק של האריזות הוא רטרו מדליק ועושה חשק לקנות עוד ועוד. אני הסתפקתי במסקרה שעושה ריסים של כוסיות – בהמלצת האחיינית האינית שלי.

לאחרונה שמתי לב שנעשיתי אישה בעלת מודעות אופנתית. שנים זה לא עניין אותי וככה גם נראיתי. אלוהים - למה אף אחד לא טרח להגיד לי כמה אני מתלבשת רע....פתאום אני נהנית להיות אופנתית. בגדים זה כמו תחפושת – כל בוקר אנחנו עומדות מול הארון ומחליטות למי נתחפש היום, איזה לוק מתאים לנו, מה בא לנו להיות: צנועות, נועזות, מתוחכמות, זרוקות – אנחנו יכולות להיות הכל....

עונת החורף מזמנת אפשרויות הרבה יותר מעניינות מאשר בקיץ. לבוש שכבתי והרבה יותר שילובי צבעים. החורף , אני בעיקר בחומים.

שבוע נפלא לכולם.