בתגובות לפוסט הקודם השתמשתי במילה "עירנות". מילה מצויינת. מילה שממש כדאי להיות עירניים לה מכיון שהיא טומנת בחובה את טעם החיים. טעם החיים לא חייב להיות דבר בומבסטי – הוא יכול לבוא לידי ביטוי בדברים ממש קטנים שללא עירנות לא נזהה אותם, לא נגלה אותם. כתבתי פעם על יחסי לפרטים אבל זה משהו אחר. להיות עירניים זה לשים לב לאור המיוחד לפני השקיעה, לצבע של הים, לחיוך, לנגיעה, לדברים שמישהו אומר (כמה אנחנו יודעים באמת להקשיב….?), להסתכל היטב לתוך פנים אהובות - ובכלל - כל אותם פרטים שיכולים לשמח את הלב ולגרות את הדעת. כשאני קוראת פוסטים מעניינים, אני ממש מרגישה מגורה- תאי המוח שלי מתעוררים לתחייה ואני הולכת עם הדברים והופכת בהם בראשי, שואלת את עצמי מה דעתי על נושא זה או אחר. בקיצור, מרגישה עירנית.

אז לפני שכולם יוצאים הביתה – אנשי ההי-טק ועורכי הדין – קצת חומר למחשבה ממני….