מה זה השטויות האלה – ערב קריוקי?

אנשים צועקים לתוך מיקרופונים בלי לשמוע בכלל את הפלייבק, לרוב בלי קשר לקצב ולסולם המוזיקלי וכל השומעים מקבלים כאב ראש....

כך לפחות היה מניסיוני המועט והטראומטי. אפרופו טראומות – לפני שמונה שנים השתתפנו במסיבת יום הולדת של חבר על טהרת הקריוקי. אב הבית עלה לשיר (לפי בחירתו) את "חופים הם לפעמים..." אין אחד שהיה שם ולא זוכר את זה. בשלב מסוים החלו לבוא אלי ולבקש ממני להוריד אותו – כאילו שמישהו היה יכול להפסיק אותו. הכי גרועים הם אלו שבטוחים שהם בסולם הנכון ואין להם מושג על הפער בינם לבין הגירסה המקורית. אנחנו לא מדברים כאן על זיוף פשוט אלא על המצאה חדשה ומקורית!!!

אבל הוא אוהב לשיר, הבעל שלי,  והיום יש לו יום הולדת אז ברגע של חולשה, בניגוד למצפוני, החלטתי לארגן לו (ועוד בהפתעה) ערב קריוקי. אחרי תיאום הבחור של הקריוקי התמקדתי בעיקר באלכוהול מתוך הבנה שזה הדבר היחיד שיעביר אותי בשלום את הערב הזה.....

חברים רבים הגיעו, ההפתעה היתה שלמה וחתן השמחה פצח בשירה חיננית של גירסאות מקוריות. זה היה כל כך מצחיק שכולם התנפלו על המיקרופונים והצטרפו בגיל.

חברותיי, שיודעות שיש בי התנגדות לכל התופעה הזאת, לקחו אותי תחת חסותן והכריחו אותי לקחת מיקרופון ולשיר את "ישנן בנות ישנן בנות". מה אגיד לכם – נדלקתי (או או או או )!. אי אפשר היה לנתק אותי מהמיקרופון ! מדנסינג קווין דרך הביטלס ועד אשליות (אשליות רבוווווות) – עד כדי צרידות! בסביבות אחת וחצי בלילה האיש של הקריוקי התחיל לגלגל את החוטים אבל אם זה היה תלוי בי – הייתי ממשיכה עד הבוקר!!!!!

 השיא של הערב היה ביצוע חוזר של "חופים הם לפעמים" של החתן המאושר. צחקתי  עד בכי...

בקיצור, האיש היה מאושר ואמר לי היום שבשנה הקרובה אני אקבל את כל מה שאבקש.

ביקשתי ערב קריוקי ליום ההולדת שלי.......

שבת שלום ומבורך.

נ.ב. כאילו לא די בכך - מחר מסיבת גיוס לאור שלי - יום ראשון בבקו"מ....