פעפוע – תערוכה קבוצתית בגלריה קו 16 במתנ"ס שכונת נוה אליעזר.

בשכונה דרום תל-אביבית, רחוקה מהסצינה האמנותית, פועלת גלריה בתוך המתנ"ס השכונתי. הכי לא צפוי ולכן מרתק. תערוכה זו מביאה 4 אמנים לתוך השכונה – ליצור את עבודותיהם מתוך הסביבה המיידית של הגלריה. כל אחד בוחר את מידת הקירבה שהוא מוכן לו. מאיר טאטי מצייר על הקיר מפה אוירית של הגלריה – תוך שמירת מרחק גדול. אפרת גלנור מציירת את חזיתות הבתים. רועי מרדכי בוחר פרטים שאינן משוייכים לשכונה זו דווקא וקרן שפילשר נכנסת לתוך הבתים ומציירת על רקע שחור את "אנשי הצללים " של השכונה. מעניין במיוחד לצפות בסרט המראה את אנשי וילדי השכונה מדברים על התערוכה  - ויוצרים את הקשר האמיתי בין האמנות לחיים.

תערוכת ההתרמה למלחמה באיידס בבנק הפועלים.

רק רני רהב מסוגל להפוך את המלחמה באיידס לדבר כה סקסי כמו האירוע ביום ששי בבנק הפועלים. 6 קומות של אמנות בטווח עצום של רמה ואיכות – מקיטש מוחלט לאיכותי ביותר. מלצרים בשחור מגישים נשנושים איכותיים וצלמים בכל פיני אורבים לסלבס הרבים. שרי אריסון והביריון שלה עומדים במרכז והיחצ"ן השמנמן מסתובב עם פנקס ומשכנע את עשירי הארץ מה כדאי להם לקנות. במעלית אנשים משוויצים ברכישותיהם – ממש לא ייאומן כי יסופר.....

יוני רכטר בזאפה.

אחד הפריוילגיות הגדולות של אמן מבוסס הוא לקדם כשרונות צעירים. יוני רכטר עצמו הוא לא פרפורמר. המוסיקה שלו איכותית אבל הוא לא מחזיק הופעה. מזל שהיבא כמה חברה צעירים ומוכשרים – שתי זמרות – יעל צבי ויעל נחשון ויוצר אחד מצויין – איתי פרל. עוד תופעה מקסימה היא הפירגון של אמנים, שבאים להופעות של קולגות – נצפו אתמול – מירי מסיקה, אבי קושניר ועידן רייכל.

תערוכת צילומי העיתונות.

למרות הצילומים המרתקים, לא יכולתי להשתחרר מהתחושה הקשה שנעשה כאן שימוש מניפולטיבי כדי להראות את האסתטיקה של האסונות. כמה יפה מצטלם כאב, דם, מוות, שטפונות ושריפות. בל נשכח שכל מהותו של הצילום העיתונאי הוא למכור עיתונים – דמיינו כתבה ללא דימויים, לעומת כתבה מצולמת – הצילומים נועדו להגביר את התגובה של הצופה אבל בשלב מסויים נעשיתי אדישה – עוד חיילים, אנשי זק"א, פלסטינאים מסכנים. כמה אפשר?

הספק נאה לסופשבוע אחד, לא כן?

שבוע מצויין לכולם.