היום ראיתי בסינמטק סרט דוקומנטרי על הארכיטקט הנערץ עלי, פרנק גרי. כבר כתבתי בעבר על הנושא הזה אך לאחר צפייה בסרט יצאתי בתחושת התרוממות רוח והמילים גולשות מהמקלדת מעצמן. תמיד מרתק לשמוע יוצרים המדברים על תהליך היצירה שלהם.  ראשית, הופתעתי ואף שמחתי לראות שאני בחברה טובה. כפי שכתבתי פעם על עצמי- אפילו גאון כמו גרי מרגיש כמתחזה ורק מחכה שהתרמית תתגלה.... מלבד זאת, גרי דיבר על השאלה המרתקת הזאת – מאיפה זה בא? מאיפה באים הרעיונות? רגע הראש ריק ורגע יש רעיון. מאיזה מקום הוא יוצא ואיפה בדיוק הוא מתיישב ומה גדולה הפליאה שאותו רעיון שמופיע לפתע בראש הזה שלנו, מוצא לו מקום בין הקפלים הרבים, וכעבור זמן הופך להיות בניין שכל העולם מתפעל ממנו, או ציור נפלא, פסל, בגד, תכשיט, תערוכה, ספר... היצירה הזאת של יש מאין, של נבט הנובט לו בראש, פורץ החוצה והופך להיות נכס ציבורי – זהו תהליך מדהים ומפעים, המעורר השראה תמידית.