בכל בוקר, כשאני מתעוררת, אני אומרת תודה.
לפעמים בלב, לפעמים בקול רם
– זה לא משנה. המילה הזו מארגנת את הראש, את מהלך המחשבה, ומכניסה אותי למוד אופטימי.
המילה "תודה" מעבירה את הפוקוס למה שיש לי במקום למה שאין לי.
המילה "תודה" מזכירה לי שיש לי הרבה מה להעריך.
המילה "תודה" מחייבת לי לחשוב כמה אני ברת מזל.
נוח לנו יותר לחשוב על מה שחסר לנו בחיים כי מה שיש לנו הוא ברור מאליו. זה לא נכון כי שום דבר אינו ברור מאליו. עצם המחשבה על מה שיש יכולה להשפיע על מצב רוח של יום שלם. לא מדובר כאן על רכוש וכסף אלא על עושר פנימי, על מודעות, על השמש הזורחת, על ריח של בוקר או על עצם החיים.
נוח לנו לקטר על בעיות ועל קשיים אבל אנחנו צריכים לזכור שאנחנו בוחרים
– בכל רגע נתון אנחנו בוחרים את התגובות שלנו ואנחנו יכולים לבחור לחשוב חיובי ולראות את העולם עם זיק של התלהבות כי תמיד יש ממה להתלהב.
מוקדש באהבה לארז זוננשיין.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
