נו באמת.... לזה אתם קוראים חטאים ? אלה חטאים יאפיים עבור אנשים שלא באמת רוצים לחשוף את הצדדים האפלים שלהם. אוקי, אני דווקא מוכנה לשתף עם זה פעולה – הרי ממילא אני כבר נדונה להישרף באש הגהינום על חטאים גרועים מאלה... קטן עלי.
- תאווה. זה חטא? אם כן, אני מלכת החוטאים. התאווה הגדולה ביותר שלי היא התאווה לחיים. סוֹ סוּ מי... מי שלא חוטא בתאווה לחיים משול בעיני למת. שלא יעבור לעולם....
- זללנות. לא ממש. סך הכל אני שומרת יפה על מימדים נאים לאורך שנים אבל יש לי התפרצויות של זללנות בלתי נשלטים. הורמונים, אתם יודעים. אני משלמת אחרי זה את המחיר ועושה ספורט כדי לקזז.
- חמדנות. לא. אני מאד מרוצה ממה שיש לי. עיני לא צרה במה שיש לאחרים.
- זעם. דבר איום ונורא. לא יודעת מאיפה זה יוצא לי. יש ימים (השבוע היה לי יום כזה) שבהם אני בטוחה – אבל משוכנעת – שכל נהג איטי שנוסע לפני עושה לי דווקא. מי שלא מזנק ברמזור מתנכל לי באופן אישי ומי שחותך אותי בנתיב מסכן את נפשו. כן – יש ימים בהם עדיף לשמור ממני מרחק גדול ככל האפשר....
- עצלנות. לא עם כוכבית. סך הכל אני אדם נמרץ ופעיל. אבל יש לי נטייה לדחות דברים שלא נוחים לי. האמת היא שעצלנות היא תכונה שאני ממש לא מעריכה. (אפילו כתבתי על זה פוסט).
- קנאה. יש כמה דברים שמעוררים את קנאתי. אחד מהם זה ידע. אני מקנאה היום בכל מי שיש לו תואר דוקטור. אני מקנאה באנשים שיודעים דברים שאני לא יודעת. אהבה מעוררת בי קנאה איומה. סעיף קשה.
- גאווה. אולי הכוונה לגאוותנות? כי גאווה במשפחה, גאווה בהישגים זה לא דבר פסול בעיני. גאוותנות היא מייגעת. אני לא חושבת שאני חוטאת בה. יש אנשים ספורים, האנשים הקרובים אלי ביותר, שלעיתים ארשה לעצמי להתהדר במשהו ולקח לי שנים של טיפול פסיכולוגי להגיע למצב שבו ארגיש בעלת ערך מספיק כדי לעשות זאת. כך שעבורי זה היה אפילו סוג של הישג......
משעשע בעיני כל העיסוק הזה בחטאים כאילו כולם פתאום נתפשו בלהט הוידויים כשבעצם אף אחד לא באמת מתוודה על משהו..... אז גם אני לא....
ערב טוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
