שתי שורות ארוכות של צנצנות בשלל צבעים. אין תוויות. הוא עומד מאחוריהם כמו רוקח בבית מרקחת. מסתכל עלי במבט בוחן. "יש לך סוּמַק?" אני שואלת? "יקר אצלי" הוא אומר. "15 ₪ למאה גרם. בהמשך השוק תמצאי בשלושה שקלים". זה כמובן מסקרן אותי מאד. "למה אצלך יקר"? הוא ממשיך לבחון כדי לדעת אם אני שווה את זמנו, אם אדע להעריך את מרכולתו. משהו כנראה משכנע אותו שכן והוא מסביר. "אצלי זה נקי- ללא מלח לימון, בלי מלח – הכל טבעי". חיוך גדול פשט על פני. גאווה שכזו. כולו קורן כאשר הוא מתאר את הסחורה. תנועות ידיו מהפנטות. "זה מה שמאפיין את התבלינים שלך?" אני שואלת. "קחי, תריחי" הוא אומר ובתנועה מיומנת הוא שולף צנצנת, הופך ומחזיר, מסובב את המכסה, מריח קודם בעצמו ואומר – "זה קינמון – תריחי". אף פעם לא ידעתי ריח כזה של קינמון. ריח עמוק ועשיר מעין כמוהו. כאשר פקחתי עיניים הוא כבר שלף צנצנת נוספת. "זה פלפל שחור – coarse pepper   " – פתאום יצאה לו מהפה אנגלית במבטא אוקספורדי שגרם לי להביט בו במבט משתאה. "אני מדבר הרבה שפות" אמר. "אני לא אוהב אנגלית אמריקאית. אין בה תרבות". כאשר אמרתי לו שאני אנגליה הוא התלהב באמת וניגש לארון סגור, אותו פתח בחרדת קודש. "עכשיו אתן לך להריח משהו באמת מיוחד", אמר: "פפריקה מתוקה". באמת אף פעם לא ראיתי או הרחתי פפריקה כזו. הצבע מדהים. יש לשמור אותה בפריזר כי אין בה שום חומר משמר.

האיש המקסים הזה, חמודי שמו, יושב בחנות התבלינים המשפחתית שלו באמצע השוק בעכו העתיקה. דור שני למשפחת תבלינאים גאה. תמונת האב מתנוססת על הקיר וכל מראהו אומר הוד והדר. קלאסה אמיתית. הוא נשוי לאישה דנית וחי בדנמרק 13 שנה. אבל הלב שלו בשוק בעכו ושם הוא מקבל קהל. לא מדבר עם כל אחד. לא רוצה להתפתח – רוצה את השקט שלו, בקטן, למכור למי שמעריך ואז לצאת לרכב על הסוס שלו. עולים אליו לרגל. יושבים על שרפרפים ושותים קפה שהוא קולה. ערבים, יהודים, מגלגלים שיחה. מהמסעדה ממול מביאים כדורי פלאפל בטחינה. מכבד את אורחיו. אמנות האירוח.

במקרה עברנו, במקרה נכנסנו והביקור אצל חמוד הפך לחוויית היום – יום שכולו היה ספונטני – קמנו בבוקר והחלטנו לנסוע וכך התגלגלנו בשוטטות מהנה, סופגים ריחות ומראות. חתונה ערבית על יד הים, הנמל והשוק.

השלל: מחנות התבלינים: פלפל שחור גרוס, פפריקה אדומה, סומק ותערובת סודית שמתאימה לכל דבר (כמעט).

מהחומוסיה של אבו ג'ורג': חומוס+גרגרים+טחינה.

מהדרך: קלחי תירס ישר מהשדה.

ולפני שיצאנו מהחנות של חמוד, שאלתי אותו מה עוד הוא מחביא בארון הסגור.

"עוד הרבה דברים מיוחדים. אבל אותם נשאיר לפעם הבאה...

סוכר

פרחים ממשי בשוק עכו