משהו מעוות כאן. גזר הדין הזה מאפשר הפרדה בין ביצוע מעשה מגונה לבין קלון - כאילו זה לא מובן מאליו שעצם הביצוע הוא מעשה שיש בו קלון. אולי יש מדרג פנימי של מעשים מגונים. דין נשיקה אינו כדין אונס. החדרת לשון זה לא עניין גדול - כנראה לא משהו שמצדיק אות קלון.
אני לא מבינה גדולה בחוקים ומשפטים אבל נראה לי שההפרדה הזאת היא מסוכנת. היא מאפשרת לדמות ציבורית לחזור לפעילות כמעט מלאה - כאילו לא היו דברים מעולם כאילו לא הורשע בביצוע מעשה מגונה.
כנראה שאת אות הקלון למי שסרח בדרכו צריך לתת הציבור - בעיקר ציבור הנשים - לא לתת לו, ולאחרים כמותו, לשכוח לעולם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
