אני לא אדם של בז'. בז' הוא צבע לא מחייב שבוחר מי שפוחד לבחור צבע. בז' הוא צבע נייטרלי – הולך עם כל דבר. אין שום דבר רע להגיד עליו. הוא לא מראה על טעם רע באותה מידה שאין הוא מעיד על טעם טוב. הוא סתם בז'. נטול. היו לי פעם שכנים כאלה – בז'ים. כל הבית שלהם היה בז', החיים שלהם היו בז' ואני כמעט משוכנעת ששמעתי אותה באיזה לילה אומרת לבעלה באמצע האקט: בז' – בוא נצבע את התקרה בז'….

בז' משעמם אותי אבל אני משתעממת בקלות. שעמום הוא האויב הכי גדול שלי וכדי לא להשתעמם אני יודעת גם לייצר לעצמי דרמות – הכל כדי להימנע מבז' נטול עניין.

ישנן עוד מילים ממשפחת הבז'. מילים שנשמעות כמו מחמאה אבל לי הן צורמות. כמו "נחמד", למשל. לא רוצה נחמד. נחמד זה לא מחייב – זה משהו שאומרים כשלא יודעים מה להגיד אך מרגישים צורך לומר בכל זאת. עדיף לשתוק… אם אגיד לכם פעם "נחמד" (אם תכופפו לי את היד לאחור) – תדעו שזו לא מחמאה. אני מודעת לכך שרוב האנשים מתייחסים למילים אלה התייחסות נייטרלית לחלוטין – ללא מטענים אך תדעו שיש אנשים שבז' עבורם הוא לא רק צבע ….