טעות היא לחשוב שניתן ללמוד על אופיו של אדם רק במצבים קיצוניים. התובנות החשובות באמת מתקבלות דווקא בסיטואציות הטריוויאליות והבנאליות ביותר.
קחו למשל ביקור בגלידריה. הזדמנות לתצפית אנתרופולוגית מרתקת. איך אתם אוהבים את הגלידה שלכם?
טיפוס א': לא משנה כמה טעמים יש
– הוא ייקח שוקו וניל. לא מסתכל על הסורבה פסיפלורה וגם לא על פנה קוטה.
טיפוס ב': לא משנה כמה טעמים יש
– הוא טועם את כולם לפני שהוא מוכן להתחייב על השילוב האולטימטיבי. זוהי התחייבות שאין להקל ראש בה. אין מקום לטעויות.
טיפוס ג': בוחן היטב את השלטיות על כל טעם, שוקל ומחליט בלי לטעום אפילו אחד.
הבה ננתח:
טיפוס א': נקרא לו השמרן. הוא לא אוהב שמזיזים לו את הגבינה. הוא עוד זוכר את הימים שבגרוש היה חור ולא היה כלום מלבד שוקו וניל. כמחווה לנוסטלגיה הוא נשאר נאמן למקור. חוץ מזה, הוא לא הרפתקן ולא אוהב חידושים. אופטימלי בתור בעל.
טיפוס ב': נקרא לו הקרציה. תמיד חושש להפסיד משהו. לא לוקח צ'אנסים. קורס מול ים של אפשרויות. גם אחרי שטעם ובחר הוא לא תמיד מרוצה. קשה לרצות אותו. קשה להיות נשוי לו.
טיפוס ג': נקרא לו ההרפתקן. הוא מוכן לקחת סיכונים. אוהב להמר. החלטי, ענייני, יודע מה הוא רוצה. מאהב אידיאלי.
אולי יש עוד אפשרויות
– אשמח לשמוע וכמובן שאספר מי אני – או שניחשתם כבר לבד….
אני הקרציה, כמובן
….