כך שמעתי הבוקר כשעברתי על יד גן ילדים. כל-כך פשוט. אין מאחורי השאלה הזאת שום מטען – שום צלקת, שריון או מניפולציה. ילדה רוצה משהו אז היא מבקשת – היש יותר קל מזה? אז מה קורה לנו כאשר אנחנו כבר גדולים? למה כל-כך קשה לרוב האנשים פשוט להגיד מה הם רוצים? לבקש בקשה?

בשבוע שעבר היתה לי שיחה עם גיסתי, שבאה לארץ לביקור. היא שאלה אותי שאלה כזאת: "האם לא תרצו לבוא אלינו מחר?" ואני שאלתי אותה למה על דרך השלילה? הרבה פעמים אנחנו מכניסים מילת שלילה לשאלה וגורמים לכך שהתשובה המתבקשת תהיה שלילית: "את לא רוצה קפה?" "לא". אחרי שהסבתי את תשומת ליבה לכך היא פצחה בנאום מרשים בכנותו ואמרה שהיא שמה לב שהיא עושה זאת הרבה והניסוח הזה מגן עליה מפני דחייה. אני פשוט הייתי אומרת : "אני רוצה שתבואו מחר" ועל כך ענתה שהיא לא מסוגלת לבקש דבר כזה כי זה עושה אותה מאד פגיעה. מה פגיע בזה שאת אומרת את מה שאת רוצה? מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? שאגיד לא? ואולי הלא הזה בכלל לא קשור אליך?

שבוע חדש עם הפנים קדימה.