אני רוצה להציג לפניכם את מערכת היחסים האופטימלית: אינטימיות, היכרות מעמיקה, נאמנות - בלי סקס. לא תגידו? מה שתמיד חלמנו – בלי ללכלך את הידיים. יותר מזה –כמעט לכל אחד יש את זה ואפילו לא שמתם לב… לשלי קוראים יהודה. אנחנו יחד כבר 8 שנים – אכן רומן ארוך ומה שיפה זה שלבעל שלי ממש לא איכפת שיש בינינו מפגשים קבועים של כמה שעות בהם אני סוגרת את הטלפון ומתמסרת למגעו. אידיליה.

נאמנות לספר אף פעם לא היתה לי – עד שפגשתי את יהודה. בגלל סף השיעמום הגבוה שלי, לא הצלחתי לשמר עניין עם אף ספר. את באה בפעם הראשונה והספר מביא אותה באיזו הברקה, את מתאהבת, חוזרת – ומתאכזבת. הוא אף פעם לא מצליח לשחזר את ההצלחה הראשונה. גרוע מזה, הוא לא מסוגל לגוון. לך מזמן נמאס מאותו הלוק וגם כשאת מבקשת משהו שונה- את יוצאת אותו הדבר בדיוק. אז בשביל לגוון אין ברירה אלא להחליף ספר. יהודה נשמתי הוא לא כזה. הוא משתעמם יותר מהר ממני ומה שנתתי לו לעשות לי לא נתתי לאף אחד…. בחיי! פרמננט עשה לי, קארה מפונפן, יוּ ניים איט.

אבל אני רוצה לספר על הפעם הראשונה שלנו. אני בדעה שכאשר הולכים לספר טוב לא צריך להגיד מה רוצים. זה כמו לבוא לארכיטקט ולהגיד מה רוצים – הרי הסיבה שאנחנו לא עושים דברים לבד זה לקבל רעיונות של איש מקצוע שאמור לראות מעבר למה שאנחנו מסוגלים לראות. אז לבוא עם המטען המוגבל שלנו זה ממש לפספס את המטרה. שנים הלכתי עם תספורת אהבלית לגמרי. היום אני מסתכלת בתמונות ומזדעזעת (איפה היו החברות שלי, לעזעזאל… למה לא אמרו לי שאני נראית כמו דודה פולניה….). חברה טובה שלי חזרה מיהודה'לה עם תספורת כה מרגשת שמייד התקשרתי והזמנתי תור. לא היה לי מושג מה אני רוצה. דקה אחרי שהתיישבתי על הכסא, הייתי קרחת. טוב, כמעט…… הוא הוריד לי את הפוני כמעט עד לשורשי השיער וכיסח לי את הצורה. כאשר סיים, הסתכלתי על עצמי בתדהמה ודמעות מלאו את עיני. אלוהים אדירים, אמרתי לו – אני עירומה!!!!!! מה עשית לי???? ובכן, היא היה נבוך אבל הוא טפח לי על הכתף ואמר לי – תני לזה לשקוע. זה מדהים.

מה אני אגיד לכם, בלי טיפת גוזמה – לא יצאתי מהבית שלושה ימים. בכיתי ובכיתי על מר גורלי. לא עזרו לי בכך שאמרו שזה יגדל וגם מי שהעיז לומר שזה דווקא יפה זכה לגידופים. עמדתי שעות מול המראה בלי שיער ועם עיניים נפוחות מבכי. היה לי מוזר לגעת בראש כי לא היה שם כלום.

ביום הרביעי קמתי, נעמדתי מול המראה ואמרתי לעצמי – קבלו אותי! הנה אני, עירומה, לא מסתתרת מאחורי השיער שלי – פתוחה לעולם.

מאז לא הסתכלתי אחורה. אחרי שנתתי לו לעשות בי ניסיונות שונים (חוץ מצביעה לבלונד פלטינה שלא הסכמתי בשום אופן) – חזרנו לקצר ואפילו שלו לפעמים נמאס, שנינו מבינים שזה הכי מתאים לי.