אחרי ימים כמו אתמול אני תוהה לגבי חיים במנזר או בקומונה של נשים בלבד. אין לי ספק שחיי יהיו הרבה יותר מאוזנים בלי גברים. גמרתי לעשות ילדים, אני יכולה להסתדר בלי. אולי אם היה רק גבר אחד בחיי, שהוא בעלי החוקי, חיי היו פשוטים (באופן יחסי) אבל אני תמיד חייבת להסתבך וכך צוברת לי מעגל תמיכה נרחב של גברים בסטטוסים שונים. אתמול היה יום החבר הטוב והמאהב לשעבר. מאז התקרית עליו כתבתי, לא השלימו החוקי והבסט פרנד. כל אחד תקוע בפינה שלו של הזירה ומסרב לעשות את הצעד הראשון. עם שניהם דיברתי, התחננתי, הסברתי שאני צריכה שלום בית – שיסתדרו. החוקי שלי, שיותר מכל רוצה בטובתי, עשה צעד גדול אתמול כאשר נפגשנו בביקור הורים של מחנה הקיץ של הצופים והושיט לו יד. ההוא התנהג כמו שמוק מושלם – עשה תנועה מגושמת בחוסר חשק ולא היישיר מבט. אני רתחתי. קודם כל בגלל שאני יודעת כמה היה קשה לחוקי לעשות דבר כזה ורק מאהבה עשה ואחרי סירוב שכזה – אין אצלו הזדמנות שנייה – וחוץ מזה – תעשה גם אתה מאמץ אם אתה חבר שלי ויודע כמה זה חשוב לי.

אני דואגת שהגברים שלי יהיו מהסביבה הקרובה ומה שבטוח – ניפגש באירועים ולכן לא צריך להפתיע אתכם לשמוע שגם הדובדבן היה בביקור הורים אתמול, מה יש לו לבוא למחנה קיץ!!! הבת שלו כבר בת 15. מספיק!!!! למזלי, ראיתי את האוטו שלו כבר בחנייה והייתי דרוכה. לכן ראיתי אותו לפני שהוא ראה אותי (או שלא) ולא היה קשר עין בינינו. בסופו של עניין חזרנו הביתה בשלום והחלטנו ללכת לסרט (סוף העולם שמאלה – מומלץ ביותר!). כבר בחנייה של הסרט היתה לי תחושת בטן שהתממשה אחרי 7 דקות כאשר הדובדבן ואשתו נכנסו לקולנוע ונעו במסלול ישר לכיוון שלי. כאן לא היה לאן לברוח ומסלול ההתרסקות היה ידוע מראש. לראשונה אחרי שנה נוצר קשר עין של ממש – אחד מול השני – כמה שניות טובות. אני הסתכלתי עליו במבט שאני מקווה שאמר: "אין לי שום בעייה להסתכל לך בעיניים – ויותר מזה – אני בזה לך על ההתנהגות המבישה שלך". הוא הסתכל עלי במבט ריק וחלול שלא אמר כלום – אפילו לא שהוא מכיר אותי בכלל. מחשבות לחוד ותגובות גוף לחוד – אחרי התקרית רעדו לי הרגליים ודכדוך שקע בליבי.

חוץ מזה, אני לא רוצה שוב לריב עם החבר שלי ולפי הטלפונים שלו היום (שלא עניתי) אני מבינה שהוא רוצה לגשש כדי לדעת במה הבחנתי (כאילו לא ברור לו) ואיך זה משפיע עלי. הייתי רוצה לדבר איתו אבל זה ייגמר בריב – אני יודעת. מצד שני, מאד נפגעתי בשביל החוקי שעשה מאמץ אותו אני מעריכה ביותר.