כבר יותר מעשרים שנה שלא היה לי שיער כזה ארוך. יש לי דימוי של אישה עם שיער קצר ולכן לאנשים שלא ראו אותי הרבה זמן לוקח שניה להבין מי אני.

יפה. כולם אומרים לי שזה יפה. נשי, הם אומרים. רך. כן – גם אני התרככתי במשך השנים והתעגלו לי הפינות. לכן זה יפה לי להיות פתאום שופעת שיער מתולתל ורך.

אני חוזרת להרגלים שכבר שכחתי. כשהייתי ילדה, אמא שלי היתה תמיד צועקת עלי – Stop twiddling your hair! כשהכוונה בטווידלינג זה ליפוף קווצת שיער על האצבע וסיבובה הבלתי פוסק תוך עירפול המבט – משהו דומה לתחושה הנעימה כשמנקים את האוזניים עם מקל.. רק לאחרונה, לבושתי, נוכחתי שהיה לי הרגל נוסף – כי עכשיו, כשהשיער כבר שופע מעבר לכתפיים – אני יכולה להכניס אותו לפה. זה הרגל מגונה ממש ואני משתדלת לא לסגל אותו שוב. קצת לוק של ילדה מפגרת כזאת. עברתי את הגיל.....

הבעייה הכי גדולה שלי זה החום. זה בלתי נסבל על הצוואר אך גם קוקו לא בא בחשבון כי זה ממש מכוער. אז השבוע הייתי אצל הספר היקר שלי לביקורת תקופתית (הוא מסרב לגעת עם קצה האצבע ואומר שאם אני מחפשת על מה להוציא כסף שאתרום לעניים). הוא לימד אותי כמה טריקים ופתאום נפתח לפני עולם חדש – עולם אביזרי השיער! עולם ומלואו מתקיים שם בחוץ ממש מתחת לאפי ואני עכשיו באטרף של אביזרים. אצל הספר למדתי ללפף את השיער סביב צ'ופסטיק, בנונשלנטיות של כוסיות בלונדיניות וגבוהות אבל אחרי שכבר רכשתי לי צ'ופסטיק משלי, לא הצלחתי לשחזר את התנועות. אז אני מסתפקת בקליפסים ואפילו סיכות ראש פושטיות אחרי שאני מעלה את השיער, אני משחררת ככה בקוליות, כמה קווצות פה ושם, למראה המוקפד אך נינוח. חצי שעה יכול לקחת לי העניין הזה של הקצוות כי, וזאת יש לדעת, זה מאד משנה מאיפה מושכים אותם....

אבל עכשיו הצוואר שלי מאוורר ויש לי לוק מאד ממלכתי עם השיער האסוף ובעיקר – יש לי המון אפשרויות!

חוץ מזה, אוגוסט היה צריך להיות חודש רגוע ונינוח והוא יצא בדיוק הפוך. אמנם דברים טובים אבל בקצב שאינו מתאים לחום שבחוץ.

מזל שמחר אנחנו יוצאים לחופשה השנתית שלנו אי שם על גדות החצבני. ארבעה ימים של שלווה קרירה.

מקווה ששלומכם טוב.

אוהבת,

דרלינג שלכם.

 ואפילו שאני לא כותבת הרבה, כדי שתדעו שאתם אהובים, אני מקדישה לכם  את השיר הזה , שמאד מרגש אותי..