אחד הדברים היותר ישראלים בעיני הוא היכולת לבחור אבטיח טוב. שנים אני אוספת מידע מסוגים שונים: צבע, גווני הפסים, עובי השפיץ אבל האתגר הגדול מכולם זה הצליל. מהו אותו הצליל שמעיד על תוכו של אבטיח? מומחים יתארו אותו כצליל חלול אבל המילה חלול היא מופשטת ביותר ואין בה מספיק אינפורמציה. כמו בכל תחום, ניסיון וטעייה הם המפתח.
אחרי שנים של האזנה לתיפופים של מומחים, לצלילים חלולים יותר או פחות, הלכתי היום על כל הקופה. מכיון שהירקן שלי בחופש, מצאתי את עצמי בסופר השכונתי מול ערימת אבטיחים. על החיים ועל המוות, אמרה דרלינג לעצמה
– now or never . עכשיו נראה מה את שווה.
התחלתי לתופף במקצועיות של פועל בשוק הסיטונאי עד שמצאתי את הצליל שחיפשתי. האבטיח הכי גדול בערימה. יכולתי לבקש שיפתחו לי אבל זה היה בבחינת תבוסתנות. כאמור, הלכתי על כל הקופה והכנסתי את האבטיח סגור, קומפלט, לתוך העגלה.
מיותר לציין שהייתי שרויה במתח רב לקראת הפתיחה, במיוחד לאור העובדה שיש לי אורחים לארוחת ערב.
הגיע רגע האמת. הסכין פצחה את האבטיח לשניים ו
……… יש!!!!!!!!
פיצחתי את השיטה!
אבטיח מדהים.
ובנימה אופטימית זו, שבת שלום ומבורך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
