העיר הזאת מדהימה. בין רחובותיה המהבילים והמחניקים מסתתרות פינות חמד מפתיעות שברגע חטוף אחד עושות את כל הסבל הלח והדביק לכדאי. כמו במוצאי שבת, במתחם פלורנטין, בין בתים מתקלפים ומוזנחים, דלת עץ המסתירה מאחוריה גן עדן. מקום אינטימי של אירועים קטנים עם גן יפהפה ותפאורה של לבנים שנלקחו מטירה אנגלית בת 300 שנה עם חלונות מקושתים קומפלט. פכפוך מים, צמחיה, כדים, נרות, מוסיקה רומנטית
– בועה בלב תל-אביב….
והיום, ארוחת צהריים עם האיש שלי במסעדה/בר בעיצוב מדליק, כשגולת הכותרת היא השירותים שהם בעצם מעליות! אתה לוחץ על הכפתור והדלתות נפתחות ולחיצה נוספת מבפנים סוגרת אותן ולי נותר רק לקוות שהן לא נפתחות ככה סתם מבחוץ בעודי בפנים
…..
ולסיום, נסיעה נדירה בקו 4 עם נהג סאדיסטי במיוחד שמוציא את העצבים שלו על הנוסעים ותוקע ברקסים שמעיפים אותך מצד אחד לצד השני. סיוט, אני אומרת לכם.