אל תתלהבו – הדוקטורנטית קרסה זמנית, (אחרי יומיים בלבד) ויצאה לחופשה מישרא. מעניין אותי מאד לעקוב אחרי המחקר שלה וכבר גיליתי נתונים מעניינים והשאלות שהיא מעלה מעוררות תגובות שמעוררות מחשבה.

בפוסט האחרון היא מספרת איך "נבלעה" על ידי הבולען ששמו ישרא – חוויה שעוברת על כולנו בשלבים הראשונים כאן – טשטוש מפחיד בין הריאלי לוירטואלי כאשר הדגש הוא על הוירטואלי והתחושה היא של ניתוק מן העולם האמיתי.

היא השתמשה בביטוי שמאד מצא חן בעיני: "הייפר-קומוניקציה". יופי של ביטוי כי הוא נכון לא רק להתעסקות הוירטואלית אלא יכול לתאר בכלל את עומס היתר שיש לפעמים בתוכנו – ממש כמו שאני מרגישה בימים האחרונים. Overwhelming. לא יודעת איך לתרגם את זה אבל זה גורם לי לחוש לחוצה ועצבנית. אני צריכה חופש. עוד שלושה שבועות זה מגיע.

ד.א. אני מוצאת שסטטיסטיקות מרתקות אותי ואני לא ממש מבינה למה. למה מעניין אותי לדעת כמה אנשים נכנסים לכאן כל יום? הרי זה לא משפיע על הכתיבה שלי. למה מעניין אותי פילוג הגילאים כאן בישרא? כמה בלוגים פעילים כיום?