הוילה - מבט מבחוץ
בתקופת מלחמת העולם השנייה, ברחו בני הזוג ויטרה מפירנצה לירושלים. הוא, פרופסור למשפט בינלאומי השתלב בקהילה הירושלמית. נולדו להם שני בנים
– יוחנן ונתנאל. פרופסור ויטרה אף סייע בניסוחה של מגילת העצמאות. אם הדבר היה תלוי בו, הוא היה ממשיך לחיות בירושלים אך אשתו סבלה בארץ מאד והם חזרו לאיטליה. יוחנן היה בן 10. בשנת 1947 רכשה המשפחה וילה יפהפיה בסן קשאנו – 20 ק"מ דרומית לפירנצה. זה היה בית הקיץ של המשפחה. בשנות השבעים עברה המשפחה לגור במקום. לפני כ- 15 שנה נפטרו ההורים והבנים החליטו להפוך אותה לוילת אירוח. הרבה הושקע בהפרדת הוילה ליחידות – כל אחת בעלת אופי וגודל שונים. האחים ויטרה הרחיבו את עסקיהם והיום הינם בעלי מספר בתי מלון קטנים בפירנצה. יוחנן נראה צעיר מגילו וניכר עליו שהוא נהנה מהחיים. זה עתה גמר לשפץ את בית הקיץ החדש שלו בגרֶוֶה. העברית בפיו צולעת מעט אך משתפרת במהלך השיחה. הוא מקפיד לבוא לארץ לעיתים קרובות. מרגיש קשר עז לארצנו.
הוילה - הסלון
ביתו היה ביתנו הראשון באיטליה ושהינו שם ארבעה לילות. ביום השלישי, ערב ראש השנה, נסענו לפירנצה לבית הכנסת. לראות יהודים עומדים בתור להיכנס לבית כנסת בפירנצה היה מחזה סוריאליסטי ומרגש. השומרים היו מאד אדיבים. הם מיד פנו אלינו בעברית וקבלו אותנו אל חיקם מאד בחמימות. בית הכנסת הוא המרשים שראיתי. הוא תוכנן במקור לקהילה יהודית בת אלפי איש אך כיום בפירנצה כאלף יהודים בלבד. המבנה הוא מבנה בזיליקה כנסייתי עם אלמנטים מזרחיים. במקום ציורי קיר כמו בכנסיות, מכוסים הקירות בעיטורים גיאומטריים. עזרת הנשים היא בגובה קומה וחצי לערך והמראה של בית הכנסת מלמעלה הוא מרשים ביותר.
בית הכנסת בפירנצה - ערב ראש השנה
אני אוהבת את הטקסיות האירופאית בבית הכנסת. הגברים לבושים כולם בחליפות ועניבות והנשים עוטות כובעים אלגנטיים. יש תחושה חגיגית. מקהלת גברים מלווה את התפילה ובפירנצה יש גם עוגב. כל אלה הזכירו לי את ילדותי בלונדון.
ללא ספק, נזכור את ערב ראש השנה הזה בתור חוויה מיוחדת ושונה.
הפרק הבא: אמנות או נמות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
