איטליה היא גן עדן לאוהבי אמנות. לא במובן של "להיות מעודכנים" . המפגש עם האמנות באיטליה הוא מפגש קולוסאלי, אימתני, עם יצירות מופת. מהי יצירת מופת? הגדרה קשה (סבסטיאן?). בהיסטוריה של האמנות ישנן יצירות הנחשבות "קאנוניות", זאת אומרת שיש קונצנזוס גורף לגבי גדולתן. אלה הן יצירות שכאשר אתה שומע את שמן, ממגירה נסתרת בתוך ראשך מציץ הדימוי של היצירה, שהוא כבר מוטבע בזיכרון של האדם המערבי הממוצע. כמו המונה ליזה, למשל. ישנן יצירות שראיתי כל-כך הרבה דימויים שלהם – בספרים, סרטים, גלויות וכו', שנראה לי כבר מיותר ללכת לראות את המקור. כך, למשל, לא ראיתי את המונה ליזה. אין לי כוח לעמוד בתור ללובר. אבל הפעם, החלטתי לבקר את אושיות הרנסאנס ומה רבה היתה הפתעתי….

דבר לא הכין אותי לקראת המפגש הזה. נכנסתי בהליכה רגילה אל תוך אולם מוארך והוא ניצב בסופו, שטוף אור. נעצרתי בבת אחת ומפי נפלטה הברה אחת – WOW . הוא מדהים. ככל שהתקרבתי, התרגשותי גברה. גובהו כ- 4.5 מטר והוא מושלם. הוא מביע עוצמה ורגישות בו זמנית ולפתע הבנתי, בלי מילון, מה זו יצירת מופת, למה מתכוונים באמת כשאומרים masterpiece . עמדתי נפעמת ודמעות בעיני מול היופי הזה. אפילו ילדי היו שותפים להתרגשות וגם הם חשו בעוצמת המפגש.

זהו מפגשי השני עם משה. בפעם הקודמת הוא היה בשיפוצים. בניגוד לדוד (הניצב במוזיאון האקדמיה בפירנצה), ניצב משה בכנסיה ברומא – הצבה הרבה פחות דרמטית. יש לשלשל מטבע של חצי יורו כדי להפעיל את התאורה על הפסל. 20 איש עומדים בחושך ומחכים לפרייר שישים מטבע… משה מרגש פחות מדוד אך מרשים מאד, רציני וכבד – כיאה למעמדו.

במסגרת המסע בעקבות מיכאלאנג'לו הגענו למוזיאון הוטיקן – מבצע לוגיסטי מורכב שכלל השכמה בזריחה, יציאה מהירה ועמידה בתור למשך שעה כדי להיכנס למקום. הגודש הרב הוא מתיש – מרוב עצים קשה לראות את היער ויצירות מופלאות הולכות לאיבוד. התקרות הן מופלאות (להלן דוגמא לתקרה באחד המסדרונות).

ביקרנו גם את אחת היצירות המפורסמות של העת העתיקה – לאוקון ובניו.

 אך היעד היה, ללא ספק, הקאפלה הסיסטינית, שלמרות שהיא מרשימה מאד, היתה שונה ממה שציפיתי. משום מה, חשבתי שמדובר בכיפה שעל כולה מצויירת בריאת האדם. הכניסה לקאפלה היתה מוזרה – אולם סגור מלא מפה לפה באנשים שעומדים ומביטים למעלה. שוטר העומד במעלה המדרגות וצועק silence . היתה לי אסוציאציה לא נעימה וחשתי קלסטרופוביה קלה. אין תמונות כי אסור לצלם.

ששים אחוזים מיצירות המופת של העולם המערבי נמצאות באיטליה. קצת יותר מדי בשביל ביקור אחד אבל טוב לדעת שבכל ביקור יש עוד מה לגלות…

צילומים: דרלינג

הפרק הבא: פלאי טכנולוגיה.