איך יכול להיות ששני הורים מגדלים שלושה ילדים ויש ביניהם הבדלים כל כך גדולים?
הגדול יצא הבוקר מהבית לנתב"ג - שבוע חופש בוילה של סבתא של אחד החברים הצופה על אגם מופלא בשוויץ.
חזר הביתה באמצע הלילה. לא אמר לאבא שלו שלום. מזל שראיתי אותו בבוקר - אחרת גם לי לא היה אומר....
אפילו ספר לא לקח.
לא איכפת לו מאף אחד. זאת האמת המרה. ילד אגואיסטי שיש לו רק עניין אחד בחיים - הוא עצמו.
גם אם תגידו לי שזה עניין של גיל - אני הרי יודעת את האמת - תמיד זה היה כך. אולי החיים ילמדו אותו שאי אפשר לחיות כך - תוך יריקה לתוך הבאר ממנו אתה שותה ואולי זו טעות לתת תחושה שהבאר תמיד יש בה מים....
אבל, כמו שאמרתי הבוקר לאב הבית המדוכא גם הוא - שניים מתוך שלושה זה גם משהו....
לא כך?