האם יש משהו מתנשא בכותרת הזו, המרמזת על "ירידה" לעם ממרומי מגדל השן האמנותי? כאילו אמנות לא נועדה לעמך הפשוט אלא רק לאניני הטעם, לאליטה התרבותית והאינטלקטואלית? או שמא ניתן לקרוא את הכותרת כאילו סימן קריאה בסופה – כמו דורשת אמנות שאינה זקוקה לביאורים מיוחדים, שיכולה לגרום חוויה מרגשת גם למי שאינו בקי ברזי שפת האמנות? אם נקרא אותה כך, היא תתאים לאירוע האמנותי של החג, המוצג תחת הכותרת "פסטיבל אמנות" במתחם רידינג בתל-אביב. כפי שזו ש כתבה: "האם הקהל בא לרדינג כדי לראות "אמנות", או "פסטיבל", וזה רק עוד מקום בילוי לטייל בו בחול המועד? האם שני אלה, פסטיבל ואמנות, הם אכן סתירה מוחלטת?" פסטיבל אמנות זה בדיוק כמו אמנות לעם. קצת קשה לעיכול לכל אלה הרוצים לשמור את האמנות בלתי נהירה ואלטיסטית. אבל העובדות מדברות בעד עצמן: האמנות, שהרייטינג הממוצע שלה הוא הנמוך ביותר בתחום התרבות, זוכה לתהילה במשך שלושה ימים בסוכות על יד שפך הירקון. משפחות שלמות, על נשותיהן, טפן ועגלותיהן, משתרכות עד למתחם, עולות במדרגות הרבות, מזיעות בחלל הדחוס – כל זאת כדי לראות אמנות. אני לא יודעת עד כמה ישפיע ביקור זה על הרגלי צריכת האמנות שלהם בעתיד, אך בכל זאת, זה מראה מרגש בעיני.

אני, באופן אישי, באתי מצויידת עם המצלמה החדשה שלי והרגשתי שוב, כמו פעם – כאשר למדתי צילום – את ההתרגשות של להיות מאחורי העדשה כאשר התכלית הבלעדית של הצילום היא אמנותית. המיצגים מאד שונים ברמתם וכמו תמיד, אני מחפשת (ממש כמו זו ש) את העבודה אשר תשאיר עלי את חותמה. מבחינה חזותית/עיצובית, אהבתי מאד את המיצג של הגר ענבי ומור עפרוני הנקרא "התקלפות". הן לבושות שחור, נועלות סנדלי עץ גבוהים, ידן האחת קשורה , היד השנייה צבועה בזהב, ובסכין הן מקלפות תפוחים ומגישות לקהל. פעולה מונוטונית החוזרת על עצמה תוך כדי שהן מתקרבות ומתרחקות אחת מהשנייה בצעדים רובוטיים וללא הבעה. אסתטיקה יפנית (גם באיפור נוסח הגיישה, בקבקבים ובמינימליזם הזני). גם מצטלם נהדר…

אבל העבודה שעשתה לי את זה היתה עבודה שניתן לפספס בקלות כי היא מתרחשת כולה בתוך צינור פח, שבקלות ניתן לחשוב שהוא חלק מהמבנה. הצצה פנימה מגלה סרט קצר המראה בחורה שזוחלת בתוך הצינור ולא מצליחה לצאת. לבסוף היא מתמזגת לתוך הצינור. עבודה מרגשת ומפתיעה במקוריותה של בוגרת טרייה של בצלאל (עם ייחוס משפחתי נאה) – עדן עפרת.

לא אתייחס ליריד שמחוץ לתערוכה כי הוא באמת שיא המסחריות אבל היתה חוויה מהנה – ממש כמו קפיצה קטנה לחו"ל.

אז במסגרת המדור – המלצות לחופש סוכות, אם אתם מתלבטים בין תערוכת הרהיטים לפסטיבל האמנות ברידינג – לכו על רידינג - גם החניה יותר נוחה.