סיימתי לקרוא את "מידלסקס". ספר נפלא של ג'פרי יוג'נידיס (זוכה פרס פוליצר לשנת 2003).קראתי אותו לאט וביסודיות, נהנית מכל משפט – ממוללת בחלל הפה, לועסת בעדינות, בולעת בשקיקה ומעכלת לאט…אחד הספרים היותר מהנים שקראתי בשנים האחרונות.

בין הזכר לנקבה ישנו מגדר נוסף – הרמפרודיט. לא מצאתי מה אחוזם באוכלוסיה (וזה מעניין אותי) אבל הם נולדים עם מבנה כרומוזומי פגום שגורם לפיתוח של שני המינים. דרך אגב, השם הרמפרודיט הוא שילוב של הרמס ואפרודיטה – הצאצא של שני האלים היה בין מיני.

כולנו מתהווים עם פוטנציאל לשני המינים. תוך כדי התפתחות ברחם, בהתאם למבנה הכרומוזומי – מין אחד מתפתח והשני מתנוון. (דגדגן הוא זין מנוון).

שלא ישתמע כאילו בספר מדעי מדובר – זהו סיפור חיים מרתק של גבר בשנות ה- 40 אשר החל את חייו כילדה וחוזר למקורות המשפחתיים שלו כדי להסביר את המקור לכשל הכרומוזמי שלו.

"מאז ומתמיד היו הרמפרודיטים, קאל. מאז ומתמיד. אפלטון אמר שהיצור האנושי המקורי היה הרמפרודיט. האם ידעת זאת? האדם המקורי היה שני חצאים – האחד זכר, האחר נקבה. לאחר מכן הם נפרדו. לכן הכל מחפשים תמיד את המחצית השנייה שלהם. חוץ מאיתנו. לנו כבר יש את שני החצאים". עמ' 460.

הרמפרודיטים מבינים הרבה יותר טוב את שני המינים – וזה הרי מה שכולנו היינו רוצים.

אבל, יש כמובן את הצד האפל והסוטה של המושג – גם בספר וגם באינטרנט – הרמפרודיטים כאמצעי בידורי לאוהבי הסטיות והפריקים.

הספר הזה חשף אותי לעולם שלא הייתי מודעת לו - עולם אפל אך מרתק. הרכילות אומרת שגם השחקנית ג'יימי לי קרטיס נולדה כהרמפרודיט…