מושג חדש: "אמא של חייל". צריך לתרגל. אמא של חייל קמה בשבת בשבע בבוקר ואחרי סידורי בוקר, מעמידה סירים – ממש ברגע האחרון – שישאר חם. בישול אחר – אומרים שכאשר מבשלים לאהובים, מרכיב האהבה תורם סגולות מיוחדות לאוכל. היום הרגשתי את זה במיוחד. לחייל שלי אני מבשלת – את האוכל של הבית שהוא ביקש. לא שום דבר גרנדיוזי – הכי בסיסי: שניצל, אורז ואפונה. היישר למגשיות ולתיק השומר על החום. סל נוסף עם מפה, סכום (לא מפלסטיק) ואביזרים נוספים. עוד סל עם הדברים שהחייל צריך. בקיצור – הרבה סלים – מדוגמים ומעוצבים אמנם, אבל , let’s face it -סלים….

הגענו לפני הזמן והתכנסנו במין מכלאה, מחכים ליקירנו ולפתע הגיחה קבוצה של כ- 50 חיילים מעבר לפינה. מרחוק כולם נראים אותו הדבר. איך אזהה את חיימ'קה שלי? ליבי החסיר פעימה – הנה הוא – זה הקצין הצעיר שלי – מתנשא מעל כולם, מרשים ויפה – אבל רגע, זה לא הוא – זה הבן שלו והוא מזהה אותי מייד ופוצח בחיוך המיליון דולר שלו.

ילדים, כשאומרים את המילה "נחת" – לזה מתכוונים. נחת זה כשהמשפחה הופכת למשהו בעל ערך – לא לאנשים האלה שגרים איתי באותו בית ומציקים לי, מפריעים לי, מגבילים אותי וכו'. משפחה זה האנשים האלה שאני לא רוצֶה שילכו. זה האנשים האלה ששלחתי להם סמס שאומר: " הביקור שלכם נתן לי כוח לכל השבוע". זה הבית שלי.