לפני סיני הייתי פקעת עצבים. ממש הרגשתי את הפקעת היושב לי בחזה. כל משימה נראתה לי מתישה ותחושת הגודש לא איפשרה לי להנות מכלום.
אחרי סיני הכל נפתח. שום דבר במחוייבויות לא השתנה אבל הכל פתאום נראה מלהיב יותר, רגוע יותר.
לקחתי המון ספרים לסיני אבל לא קראתי הרבה. הספר היחיד שקראתי היה הספר שעשה לי את הנסיעה הראשונה לסיני – כוחו של הרגע הזה. הפסקתי לקרוא אותו אחרי שחזרתי ורק עכשיו חזרתי אליו במחשבה שזו הזדמנות לקבל תובנות שאולי תעזורנה לי לא להגיע במהרה לאותה נקודת חנק אליה הגעתי לפני הנסיעה. זו לא חוכמה להתמלא עוד ועוד ואז לנסוע לכמה ימים ושוב חוזר חלילה. רציתי לעשות משהו למען שיפור איכות החיים ביומיום. מהקריאה בספר קיבלתי הרבה חומר למחשבה בקשר לחוויית הנוכחות שלי בחיים. נוכחות – הכוונה לעיסוק שלי בהווה, בניגוד לעיסוק בעבר ובעתיד, למשל. רוב המחשבות שלנו עסוקים בשני הזמנים הבלתי קיימים האלה – או מה היה (טוחנים וחופרים) או מה יהיה (מצפים וחרדים). מרוב מחשבות מסוג אלה, אנחנו לא שמים לב לרגע הזה – הרגע היחיד שקיים באמת ואיכותו הופכת ירודה. אני מבחינה באמיתות הדברים לגבי. איך, למשל, אני רואה בחלקים מסויימים של הזמן שלי כאמצעי בלבד, כדי להגיע למטרה כלשהי, בעוד שאם הייתי מתייחסת בכבוד גם לרגעים אלה, הייתי יכולה להנות גם מהם! כמו, למשל, המתנה בתור. ניתן להתייחס לזמן הזה כהזדמנות למחשבות יעילות, פסק זמן איכותי, תשומת לב לפרטים קטנים של החיים – וכך להפוך אותו לזמן מהנה ולא מעצבן. המטרה היא להנות מהחיים – וזה אומר להנות מכל דקה ודקה – לא לפספס את הדברים הקטנים, לא לעשות פעולות אחרות בזמן האוכל אלא להתרכז באכילה ולהנות מממנה בצורה טוטאלית.
כך, גם בסיני, הרביתי לבהות בים , להפנים את צבעיו ותנועתו המשתנה. נהניתי מהשקט שהיה לי בראש – הריק הזה שלא מזמן התלוננתי שאני לא מצליחה להגיע אליו.... נהניתי מה – Being שלי והיו רגעים של התרוממות רוח ממש מתחושת השחרור שחשתי. השתחררות מכבלי המחשבה ומהיכולת לחיות את הרגע הזה.
וכך חזרתי הביתה – בתחושת שקט פנימי עמוק. נכון שאפשר היה לקחת מקדם בטחון ולא להגיע לטיסה 10 דקות לפני ההמראה.... אבל גם זה לא הלחיץ אותי ולא פגע בתחושת השלווה כהוא זה! התייחסתי עניינית והבנתי ששום לחץ לא יקדם אותי... גם היום, בעבודה, הכל התנהל עניינית ובנועם – להנאתי ולהנאת הסובבים. לא יודעת כמה זמן זה יימשך אבל לפחות אוכל לחזור לכאן – לקרוא ולהיזכר.....
שבת מצויינת לכם, חברים.