אני אקח את עצמי בידיים,

עלי להתגבר על כל מכשולי הלב.

היו ימים יפים יותר,

אך רבים יותר ימי הכאב.

אנתק אותך מכל מגע איתי-

אתרחק מרחק ראיה,

אומרים רחוק מהעין- יירחק מכל הרגשה.

את הדמעות אנגב מעליי,

אלבש מינמלי כדי שלא יהיה חם.

הלב גם ככה רתח לו-

מלדעת שלא אראה אותך לעולם.

מתנתקת מכל כבליך,

אשך כבלו אותך עמוק בליבי.

גם אנתק אותך מכבליי-

הם שעשו אותך שלי.

בין ימים של תקווה או של אושר

ודאי אזכר בך.

איך היית כל כך אמיתי איתי-

וכמה שקרית הייתי איתך.

בין ימים מוצפים געגוע,

כשאגיע אל סף השבירה,

אחשוב על כל שטעית-

או על כמה היה לנו רע.