יום ראשון 3:35 לפנות בוקר.

הבית שקט.היא יוצאת כמו גנב מחדרה לכיוון המטבח החשוך.

זה רק האור מהמקרר שמאיר עליה.

היא מחפשת משהו לאכול,היא מחפשת משהו משמין,הכי משמין שיש.

היא מוצאת רבעיית מעדני שוקולד ואוכלת את כולם.

זה לא מספיק היא מחפשת עוד.

היא מוצאת חבילה של גבינה צהובה.היא אוכלת את כולהמבלי להשים לב.

זה לא מספיק היא רוצה עוד ועוד ועוד ...

אין משהו שישביע את רעבונה.

היא אוכלת כדי למרוד,היא אוכלת כדי להראות לעולם שהיא לא שמה זין על אף אחד.

אבל בתוך תוכה היא נגעלת מעצמה,היא נגעלת מהשומן שלה...

היא רצה לשירותים ומקיאה הכל.הכל כדי שלא ישאר שום דבר בגופה,שום דבר מלבד העצמות.

היא יושבת בשירותים עם הגב לקיר והפנים אסלה.היא מוציאה הכל ומטהרת את הגוף שלה מהלכלוך שנכנס אליו.

היא מבקשת מעצמה סליחה ואומרת שזה לא יקרה שוב,שהיא לא תזלול ככה באמצע הלילה יותר,שהיא תשלוט בעצמה.

אבל למחרת באותה שעה בדיוק היא הולכת ופותחת את המקרר.שוב.