כתבתי את זה בשיעור חופשי תוך כדי האזנה למוסיקה קלאסית (גיטרה חשמלית-דניאל תופים-נוי ופסנתר-אוהד..אמרתי שזה מוסיקה קלאסית).

היא לא ידעה מה הולך לקרות .

היא לא ידעה אם תחייה.

היא לא ידעה לאן מובלים המעשים שלה.

היא לא ידעה מה פשר המכתב האחרון ששלחת.

היא לא ידעה שהתכוונת לעזוב אותה.

היא לא ידעה שהיית רציני.

היא לא ידעה הרבה דברים.

והיא לא יודעת גם עכשיו כשאתה קבור עמוק באדמה.

וטיפות של גשם מרטיבות את קברך.

ומה שבטוח היא חושבת עלייך. עד שהבשורההרעה מגיעה אלייה.

והחיוך המתוק והעיניים הקורנות מתחלפות במבט קודר ועיניים דומעות.

החיוך התמים הפך להבעה עצובה והעיניים שתמיד קרנו מאושרהפכו לעיניים שמפגינות קור.

המבט החמים הפך למבט אטום מכל רגש ולא מביע דבר.

ובכל לילה היא בוכה על אהבה שהלכה...

לילה טוב..

3>

star