הַ גִּ י גִּ י ם - מְ הַ ע וּ גִּ י גִּ י ת

שלושה אדר-בנים

קיבלו אדר-כונים

אחד את מיצר אדר-דנלים חצה

וארץ אדר-דסים פשוט נמחצה

השני, שלא אהב ללכת מכות

פשוט למד לנגן על אדר-בוקות

השלישי התקדם בסולם אדר-גות

חיסל את אדר-קון בלי לעשות הצגות

כן, הסיפור אדר-מטי וקצת משוגע

אולי תשב על אדר-גש להירגע?

(סיפור אמיתי)

שמונה וחצי בערב. עוגיג לבד, מנסה לנמנם על שני כסאות מרופדים בקמצנות ולא ממש מצליח להתמקם. לא תכננו את המושבים לאנשים ארוכים.

אשה צעקנית אחת עומדת ליד הדלת, בטוחה שהרכבת לא עצרה בתחנה. אהבלה. היא לא מזהה את המושב הסמוך? את תחנת הדלק?

בינתיים הבת העוד יותר אהבלה שלה מתחילה לשיר בקול של אגזוז שנגרר על הכביש: "הייתי כעיוורת לאור היום..."

אנשים עצומים פוקחים בתימהון. מה זאת הקטסטרופה הזאת? איך היא מעזה (ועם קול כזה, לא אטעה אם אומר: "מעיזה") לחלל את קדושת שנתם בחיקוי עלוב של גיבורת התרבות שלנו?

והילדה ממשיכה לחרחר: "...והסם שבי עוד לא נגמר...", כאילו כדור אקסטזי זה עתה נחת בקיבתה.

האמא ממשיכה בתיאורי ערוות אמו של נהג הקטר. הרכבת מאיטה לאיטה, ולי כבר בא לתת לגברת בעיטה.

"...איך עוד יום עובר בלי נשימה..."

מסכנה. הלוואי שתחנקי, באמת.

"...לילה בא לאט, הזמן נעצר..."

הרכבת נעצרת, הדלתות נפתחות.

"...לילה ואתה..."

ירדו, הבהמות.

                             ורק השקט שנשאר.

לכבוד מארז התקליטורים המשובח שנחת על שולחני,

שמח עוּגִּיג להגיש לקוראיו את העותק האינטרנטי הראשון (כנראה), המלא והמדוייק

של מילות השיר האלמותי "תמונה" שביצעה יעל לוי:

(פזמון)

דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה,

דָּה דָּה בָּה,

דָּה דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה,

דָּה בָּה דָּה,

דָּה בָּה דָּה,

דָּה דָּה בָּה דָּה דָּה -

דָּה דָּה בָּה,

בָּה דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה,

דָּה בָּה בָּה דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה בָּה,

בָּה דָּה בָּה דָּה.

(עוד פזמון)

דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה,

דָּה דָּה בָּה,

בָּה דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה,

דָּה בָּה דָּה,

דָּה בָּה דָּה,

דָּה דָּה בָּה דָּה דָּה -

דָּה דָּה בָּה,

בָּה דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה,

דָּה בָּה בָּה דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה בָּה,

בָּה דָּה בָּה דָּה.

(בית אל"ף - או שמא אלף בי"ת?)

דָּה דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה בָּה,

דָּה דָּה בָּה בָּה,

דָּה דָּה בָּה דָּה בָּה,

דָּה בָּה דָּה בָּה,

דָּה דָּה בָּה דָּה דָּה בָּה,

בָּה בָּה בָּה בָּה בָּה,

בָּה בָּה בָּה בָּה דָּה,

דָּה דָּה בָּה דָּה דָּה...

(ושוב פזמון)

דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה,

דָּה דָּה בָּה,

בָּה דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה,

דָּה בָּה דָּה,

דָּה בָּה דָּה,

דָּה דָּה בָּה דָּה דָּה -

דָּה דָּה בָּה,

בָּה דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה,

דָּה בָּה בָּה דָּה בָּה דָּה בָּה דָּה בָּה,

בָּה דָּה בָּה דָּה.

נ.ב.

אחרי שכולנו שרנו והתרגשנו, המוכשרים שבכם מוזמנים לנסות ולכתוב בית נוסף לגרסת הקאמבק. המוצלחים ביותר יזומנו לטירונות מקוצרת בבה"ד הדה-בדה, בפיקודה של הדבּה.

נ.ב.ד.

אם בכל זאת מצאתם טעות - עדכנו אותי, ואדאג להסיר את השעווה בהקדם. בעצם, זה לא אני, זו המקלדת.

נ.ב.ב.ד.

לא מצאתי את שמו של מחבר מילות השיר, ומקווה מאוד שלא יתבעו אותי על הפרת זכויות יוצרים.

נ.ב.ד.ב.ד.ב.ד.

יש תווים?

פוסט זה נכתב בעקבות צפיה מקרית בערוץ הראשון (ותודה למוריה שהפנתה את תשומת לבי לקיומו של ערוץ כזה בכלל) בפרומו השנתי לזעזוע הזמר האירופי השנתי שיתקיים בקרוב בקייב.

תוך כדי שמיעת מוצרי הפופ הדוחים ברובם, הגנבתי מבט פטריוטי באתר הרשמי. לא התקשיתי כלל למצוא את מילות השיר הישראלי שייצג אותנו בחצי הגמר.

מכיוון שמנהלי האתר העדיפו להקליד את המילים (מאת פיני אהרונבייב ואייל שחר המוכשרים, פיני גם הלחין) רק באותיות אנגליות, החלטתי - כצעד מתחשב בקוראים הצעירים ובחובבי שפת ארצנו הרשמית - לשַׁרְגֵּם אותו בחזרה לאותיות העבריות שכה אהבנו.

וזה יוצא כך, בערך (סימני הפיסוק, ההדגשות ומעברי השורות - במקור):

הַא-אִיטִי קֶה-אִיבֶרֶת לֶה-אוֹר הַא-יוֹם

מֵי-רוֹב הַא-הִיגָאיוֹן לא נִישָׁר מָקוֹם

רוֹ-אֶדֶת לֶה-יָדְצָ'ה

וֶ-הַסַם שִׁי-בִּי-אוֹד לא נִגְמַר

נושמת לי מִימְצָ'ה וֶ-הַטָאָ'אָם כְּבַר מַר

הַא-מבט אַצֶ'ר וֶ-הקור צ'וֹדֶר

אתה מסתתר, את גוּפי שוֹבֵר

הַא-מבּט אַצֶ'ר וֶ-הקור צ'וֹדֶר

אֵיץ' אוֹד יום אובֶר בּלי נֶשִׁימָה

לַאילה בא לֶה-אט, הַא-ז'מן נֶה-אֶטְזַר

לַאילה וֶה-אתה הַא-שקט שֶׁ-נִישָׁר

רגע אֶצָ'ד נופלת אִיט-צָ'ה בֶּה-סוף

המִיסְצָ'ק

וֶה-רק הַא-שקט שֶׁ-נישָׁר

בָּה-אֶרֶב שוב צ'וֹמֶקֶת מֶה-הַרֶצ'וב

מִיתוֹץ' הַא-אפלה מנסה לצָ'אשׁוֹב עוד

קְטְזָת אָלֶייצָ'ה

אוֹבֶרֶת אוֹד דקה ארוֹקֶה שִׁי-מרגישה ק'מו

(עכשיו מילה מאוד קשה) נֶטְזָץ' (!)

וֶה-רֶק בִּילָדֶצָ'ה

הַא-מבט אָצֶ'ר וֶ-הקור צ'וֹדֶר...

(וזה כבר חוזר על עצמו)

אז - לא לשכו-אַץ': צָ'צִי הַא-גֶמָר בָּצָ'ה-אֶסְרֶה בֶּה-מאי. כֻּלָם להצְ'זִיק אֶטְסְ-בָּאוֹת!