הַ גִּ י גִּ י ם - מְ הַ ע וּ גִּ י גִּ י ת

מיתר ואני משחקים ליד המחשב במסירות עם הכדור שלה (כזה עם ציורים של נסיכות).

זה כזה מצחיק לראות אותה מקפיצה את הכדור ואז מניפה את הרגל בתיאום מושלם עם הכדור, כך שלעולם לא ייפגשו.

אבל זה עוד כלום לעומת האירוע הבא:

היא בועטת בכדור, הוא מתגלגל מתחת לכסא שלי - והיא צועקת בהתלהבות: "גוֹלְף!"

מי עדיין חושב שה"צעצוע" הרוטט של שירי - זה מיקרופון?

עדכון:

זה  מ י ק ר ו פּ וֹ ר ן .

על פי תגובתו של מתן.די.סי. לא בטוח שזה יצא לו בכוונה.

פוסט זה נכתב בעקבות צפיה מקרית בערוץ הראשון (ותודה למוריה שהפנתה את תשומת לבי לקיומו של ערוץ כזה בכלל) בפרומו השנתי לזעזוע הזמר האירופי השנתי שיתקיים בקרוב בקייב.

תוך כדי שמיעת מוצרי הפופ הדוחים ברובם, הגנבתי מבט פטריוטי באתר הרשמי. לא התקשיתי כלל למצוא את מילות השיר הישראלי שייצג אותנו בחצי הגמר.

מכיוון שמנהלי האתר העדיפו להקליד את המילים (מאת פיני אהרונבייב ואייל שחר המוכשרים, פיני גם הלחין) רק באותיות אנגליות, החלטתי - כצעד מתחשב בקוראים הצעירים ובחובבי שפת ארצנו הרשמית - לשַׁרְגֵּם אותו בחזרה לאותיות העבריות שכה אהבנו.

וזה יוצא כך, בערך (סימני הפיסוק, ההדגשות ומעברי השורות - במקור):

הַא-אִיטִי קֶה-אִיבֶרֶת לֶה-אוֹר הַא-יוֹם

מֵי-רוֹב הַא-הִיגָאיוֹן לא נִישָׁר מָקוֹם

רוֹ-אֶדֶת לֶה-יָדְצָ'ה

וֶ-הַסַם שִׁי-בִּי-אוֹד לא נִגְמַר

נושמת לי מִימְצָ'ה וֶ-הַטָאָ'אָם כְּבַר מַר

הַא-מבט אַצֶ'ר וֶ-הקור צ'וֹדֶר

אתה מסתתר, את גוּפי שוֹבֵר

הַא-מבּט אַצֶ'ר וֶ-הקור צ'וֹדֶר

אֵיץ' אוֹד יום אובֶר בּלי נֶשִׁימָה

לַאילה בא לֶה-אט, הַא-ז'מן נֶה-אֶטְזַר

לַאילה וֶה-אתה הַא-שקט שֶׁ-נִישָׁר

רגע אֶצָ'ד נופלת אִיט-צָ'ה בֶּה-סוף

המִיסְצָ'ק

וֶה-רק הַא-שקט שֶׁ-נישָׁר

בָּה-אֶרֶב שוב צ'וֹמֶקֶת מֶה-הַרֶצ'וב

מִיתוֹץ' הַא-אפלה מנסה לצָ'אשׁוֹב עוד

קְטְזָת אָלֶייצָ'ה

אוֹבֶרֶת אוֹד דקה ארוֹקֶה שִׁי-מרגישה ק'מו

(עכשיו מילה מאוד קשה) נֶטְזָץ' (!)

וֶה-רֶק בִּילָדֶצָ'ה

הַא-מבט אָצֶ'ר וֶ-הקור צ'וֹדֶר...

(וזה כבר חוזר על עצמו)

אז - לא לשכו-אַץ': צָ'צִי הַא-גֶמָר בָּצָ'ה-אֶסְרֶה בֶּה-מאי. כֻּלָם להצְ'זִיק אֶטְסְ-בָּאוֹת!

מסתבר, שלא צריך פצצה כדי לחדור לבונקר של "וואלה", מספיק דיסלקט אחד.

הנה הידיעה המקורית באתר הארץ:

ל"וואלה" יש הסכם עם סוכנות הידיעות של הארץ, ולכן - תוך פחות מעשרים דקות הם פרסמו את העותק שלהם, בשינויים קלים:

הקטעים שסומנו בצהוב זהים לחלוטין, למעט מספר סימני פיסוק ש"וואלה" החליטו להוציא לפנסיה מוקדמת; אבל ההתעקשות של "וואלה" לשנות את הכותרת וכותרת המשנה, מוכיחה שהשימוש בשיטת הפנגשואי במערכת תהיה עדיפה בהרבה על שיטת הפנגטון.

נקודה מעורפלת נוספת היא שעורך "וואלה" בחר בתמונה של F-16 דווקא לכתבה בה מוזכרות פצצות המיועדות ל-F-15.

דבר תמוה אחרון: אם הכניסה חופשית, אז בשביל מה בכלל צריך פצצות?

בנדיקטוס ה-16 ביקש מאלוהים שלא ימנה אותו לאפיפיור.

ואיך הוא בדיוק ביקש? הוא פשוט התפלל.

התפלל?!...

בֶּנְדִי! אנחנו במאה ה-21, יש דרכים נאורות יותר ליצור קשר.

אולי קצת יקרות, אבל בהחלט מוכיחות את עצמן.

(כאילו שלכנסיה הקתולית יש בעיות מימון...)

אז צא מהקתדרלה - ולמד מכומר קרואטי זוטר איך מתקשרים.

לשם שינוי - יענו לך, תצא זקוף  ומחייך .

מערכה ראשונה

סיביר. גשם. רוח. שלג. קר.

נטאשה: "פייר!..."

פייר: "נטאשה!..."

הזאבים: הוּוּוּוּוּוּוּוּ..

מערכה שניה

סיביר, גשם, רוח, שלג, קר.

נטאשה: "פייר!!!..."

פייר: "נטאשה!!!..."

הזאבים: הוּוּוּוּוּוּוּוּ..

מערכה שלישית

סיביר, גשם רוח, שלג קר.

נטאשה: "פייייייייר!..."

פייר: "נטאאאאאאאשה!..."

הזאבים: הוּוּוּוּוּוּוּוּ..

מערכה רביעית ואחרונה - גראנד פינאלה

סיביר-גשם-רוח-שלג-קר.

פייר: "נאאאאטאאאאאשההההה!..."

[פאוזה]

הזאבים: קחפ...קחפ...קחפ...קחפ...

איך מתקשרים לקו החם של  החברה החדשה למוצרי הרזיה?

אַחַת-שְׁמֵנָה מאוד-שְׁמֵנָה מאוד-שְׁמֵנָה מאוד.

ואיך מתקשרים למוקד הסיוע לנפגעות בולמיה?

אַחַת-שְׂבֵעָה מאוד-שְׂבֵעָה מאוד-שְׂבֵעָה מאוד...!

קוטג' תנובה עם זיתים.

כשר לפסח למהדרין בהשגחת הבד"ץ,

ללא חשש טבל, ערלה, שביעית ושאר מרעין בישין.

גם הופרשו מעשרות, לקט, פאה ושכחה.

רק תיזהרו מדבר אחד קטן:

אני לא אחדש לכם שום דבר בקביעה, שההגדה הקלאסית של פסח לא ממש מתאימה לילדים.

טקסטים בארמית, התפלפלויות רבני הסנהדרין מתחילת המאה (לפי הויכוחים - הם שתו הרבה יותר מארבע כוסות) ושירים בין לבין שלא ממש ממצים את המטרה (די די דיינו?)...

אבל כשכל המשפחה לחוצה להגיע ל"שולחן עורך" והריר כבר נוזל על כלי הכסף המבריקים (מצה בחרוסת? הידד!) אי אפשר להרים את ההנדברקס ולדרוש הסבר מפורט ומנומק.

ולכן, כבר הבוקר, תוך כדי בליסת שאריות החמץ (קורנפלקס), אני מחליט לעשות למיתר חזרה גנרלית לליל הסדר.

הילדה, שבלעה את סיפורי התורה בשקיקה בגן (טרום-טרום-חובה) מרותקת, מעירה הערות ענייניות ואף מפתיעה מדי פעם, כהרגלה.

היא מגלה בקיאות בשמות השחקנים הראשיים (משה בתיבה, אחותו מרים ואשתו ציפורה). כשאני מזכיר את בת-פרעה, היא קוראת לה בקיצור "פָּרָה".

כשאנחנו מגיעים לעשר מכות מצרים, היא מגלה לי שהדם זרם לא רק בנילוס אלא גם בברזים, שהצפרדעים התעקשו להציק למצרים בכך שלא הפסיקו לקפוץ ולעמוד להם על הראש ושהכינים נכנסו להם לאוזניים. אני רוצה להמשיך למכה הרביעית ("ערוב") אבל מיתר מתעקשת שהם למדו רק את "חושך" ו"מכת בכורים", ושרק אז פרעה נשבר - כי זה יצא לו מכל החורים.

טוב, בני ישראל עכשיו מתארגנים בזריזות לבריחה הגדולה, וצריכים להכין אוכל, אבל אין זמן לאפות לחם. אז מה הם הכינו? "מלאווח!" קובעת הקטנה. לחן, שעד עכשיו הקשיבה בשקט מהצד, מתערבת פתאום ומסבירה שהמצות של אז לא היו מרובעות ותעשייתיות, אלא יותר דומות לפנקייק. פתאום משהו לא הגיוני. "מאיזה קמח עשו את המצות? מקמח מצה? וממה עושים קמח מצה? ממצות!" ממש הביצה והתרנגולת. (הערת המחבר: הנוצרים פתרו את הדילמה בהמצאת חג הפסחא ע"י קביעה מלומדת כי הארנב הוא זה שהטיל ראשון את הביצים)

כשהגענו לחציית ים סוף נשמעו חילוקי דעות בין נציגת כיתה א' ושגרירת הגן: איך הים נקרע לשניים אם הוא לא עשוי מנייר? למה החיילים המצרים לא יודעים לשחות? והאם בני ישראל עברו ב"יבש" או במים רדודים? הסברתי להן, בדיוק כמו שהסבירו לי כל השנים, שאנחנו אוכלים ביצים במי מלח כי המים הגיעו להם עד ה...

ואיכשהו הגענו גם לשלב המתקדם במיוחד של מתן תורה ולוחות הברית. אני שואל את לחן מה זה "ברית" ומצפה לתשובה כמו "ברית מילה". בלי להתבלבל היא עונה: "ארצות הברית! אלוהים נתן להם את הלוחות האלה מאמריקה, כמו המשחקים שהדודה הביאה לנו".

לתשומת לבכם, קברניטי ערוץ "הופ קטנטנים".

ומכיוון שאי אפשר בלי מתנות לחגים - הרי לכם ראפסח (=ראפ כשל"פ למהדרין) של Fifty Cents.

חג שמח, כשר וטעים לכולם.

"מי אמר שאין מה לאכול בפסח?"

(פרסומת של זוגלובק, ברקע סטייק עסיסי מתהפך על האסכלה)

תתפלאו. אבל יש הרבה משפחות שאין להן מה לאכול.

לא בפסח ולא בימים אחרים.

נ.ב. הבהרה: הדבר המרובע הזה עם החורים? לא, זה לא נפנף למנגל.