לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


סאטירה, דמגוגיה זולה, העלבת עובדי ציבור בעת מילוי תפקידם, ציניות, שפה לא תקינה-פוליטית, בעיטות מעל ומתחת לחגורה, הכפשות, השמצות, פיצוצים, מרדפי מכוניות וציטוטים אמיתיים ומדומים של קלינט איסטווד.
כינוי:  מקס הזועם

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2006

19:0


הקטע עם מלחמות, הוא שיש להן מנצחים ומפסידים. תיקון: אמורים להיות בהן מנצחים ומפסידים, ככה כתוב בספרי התיאוריה. מי שמשיג את המטרה שעליה הוא נלחם, הוא המנצח והיות שהמלחמה, כידוע, היא המשך המדיניות באמצעים אחרים, אז מטרות המלחמה הן פונקציה של המדיניות.

הכל טוב ויפה, רק שהתיאוריה לא לוקחת בחשבון מדינות מזרח תיכוניות קטנות ומושחתות שאין להן שום מדיניות, ראשי ממשלה שטוענים שבשביל למשול לא צריך אג'נדה, ושרי ביטחון שאפשר לשים במקומם במשרד בובה מתנפחת מדגם "סילביה המוצצת" עם שפם מודבק בלי שמישהו ירגיש בהבדל.

מישהו יודע מה מדינת ישראל רוצה? האם אנחנו רוצים ארץ ישראל שלמה בתור מצב קבוע? האם אנחנו רוצים לצאת משם? בהסכם? באופן חד צדדי? האם אנחנו רוצים לטרנספר את הערבים? האם אנחנו רוצים מדינה דו-לאומית?
מה אנחנו רוצים לעזאזל? כשנחליט מה אנחנו רוצים נוכל להתחיל לחשוב איך עושים את זה, ואז גם נדע לאילו מטרות מפעילים את הצבא ואיך.
אז גם נוכל לדעת אם אנחנו משיגים את המטרות או לא.

כשאין מטרות, אנחנו עסוקים בלשחק בקקה. והגנרלים שלנו, שאין להם שום מטרות מדיניות להשיג, משיגים לנו "יחס-שחיקה".
אנחנו מנצחים, הם אומרים, כי אנחנו הורגים בהם יותר מאשר הם בנו.
"הרגנו 300 מחבלים" מתגאה (התירוץ העלוב ל) ראש הממשלה, רובם קיבלו דרגת "מחבל" שלאחר המוות לפני שהספיקו לחבל במשהו. חלק לא מבוטל אפילו לא הספיק ללמוד ללכת ומי שלא הולך, לא יורה קסאמים. כל הכבוד לצה"ל.

גם את זה המציאו האמריקאים. כשכבר אף אחד לא הבין אם הם מנצחים או מפסידים בוויאטנאם. הגרינגוס המציאו את ה-BODY COUNT, מדד הגופות. יש 22 וויאטנאמים מתים על כל אמריקאי, סימן שאנחנו מנצחים, אמרו הגנרלים. אז הם ניצחו 22:1, ואז הם ניצחו עוד קצת, ואז המשיכוו לנצח עד שהזדיינו חזרה לאמריקה עם הזנב בין הרגליים.

מקס הזועם הוא לא טיפוס של אוהד כדורגל (טראומת כדורגל מגיל-6, אל תשאלו) וזה ממש לא עושה לו את היום לשמוע שהקבוצה שלו ניצחה 19:0, במיוחד שרובם נשים וילדים.
את מקס הזועם מעניין התכל'ס. הקסאמים נפסקו? לא. הפיגועים התחדשו? כן, החמאס התחזק? כן, אנשים מתים סתם? כן, פיתרון נראה באופק? לא.

זה התכל'ס, אם פועל זבל היה בא עם תוצאות כאלה לבוס שלו הוא היה גומר בתכנית ויסקונסין. אבל אלו התוצאות שמביאים הגנרלים והפוליטיקאים לבוס שלהם, לנו.
נכתב על ידי מקס הזועם , 9/11/2006 14:17  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



107,633
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למקס הזועם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מקס הזועם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)