| |
סאטירה, דמגוגיה זולה, העלבת עובדי ציבור בעת מילוי תפקידם, ציניות, שפה לא תקינה-פוליטית, בעיטות מעל ומתחת לחגורה, הכפשות, השמצות, פיצוצים, מרדפי מכוניות וציטוטים אמיתיים ומדומים של קלינט איסטווד. |
| 5/2007
 סיפור דמיוני.
פעם אחת, לפני שנים רבות, בגלקסיה רחוקה רחוקה, היה איזה חור מזרח תיכוני מוזנח ומושחת, והתושבים בו לא ליקקו דבש.
העם היה מאוכזב בעיקר מהשלטון. הפוליטיקאים היו גנבים ומושחתים שדאגו רק לתחת שלהם ולא ידעו לעשות שום דבר כמו שצריך. בלט במיוחד חוסר היכולת שלו להלחם באוייב, ורוב האנשים, כמו מטומטמים בכל העולם, חשבו שמה שלא הולך בכוח יילך ביותר כוח וייחלו לשלטון אחר שיידע להכנס באוייב כמו שצריך ולהראות לו מאיפה משתין הדג.
האנשים התמרמרו במיוחד על זה שהשלטון הפקיר את אלו שנפגעו מידי האויב. בראש ובראשונה, שבויים שנמצאו בידי האויב, שאותם השלטון לא הצליח לשחרר, אבל אפילו יותר, אנשים שנפגעו מההפגזות של האוייב או שנפגעו במלחמה. זה התחבר להם עם המצב הכלכלי הקשה ועם התפוררות החברה באופן כללי.
היה גם מי שניצל את הואקום הזה והתחיל לעשות את מה שהשלטון המושחת לא עשה בעצמו. הוא התחיל לסייע בעצמו לנפגעי המלחמה והוציא הרבה כסף על צדקה, תמיכה, בתי ספר וכל מני דברים אחרים שהאנשים היו צריכים.
לאט לאט, האנשים, שהתייאשו מהשלטון, היו פונים אליו ישירות בבקשה לסיוע. באופן טבעי, הוא נראה להם, למרות מגרעותיו הידועות, הרבה יותר טוב מהפוליטיקאים המושחתים.
"לפחות הוא דואג לנו" הם היו אומרים, או "לפחות הוא יודע להזיז דברים".
באווירת הייאוש הכללי, לאף אחד כבר לא היה אכפת מה האידיאולוגיה שלו, הוא נראה להם הרבה יותר טוב מהשלטון הקיים ובמהרה התמיכה בו תורגמה לכוח פוליטי.
בבחירות שהתקיימו, הוא זכה ביותר קולות מכל אחד אחר והפך להיות השלטון בעצמו.
השלטון הקודם והוא לא היו חברים אף פעם. אחרי הבחירות, הם שיתפו פעולה מסיבות טקטיות, אבל לא הצליחו להסתדר באמת.
המצב התדרדר לאלימות קשה בין תומכי שני הצדדים, והחיים בחור המזרח תיכוני נעשו לבלתי נסבלים.
השלטון החדש הבין שכך זה לא יכול להמשך, ועשה את הטריק שעבד כבר הרבה פעמים בעבר. בחור המזרח תיכוני המסוכסך הזה, הדבר היחיד שתמיד איחד את העם היה מלחמה. כשהתחילה מלחמה, כל העם היה מתייצב מאחורי השלטון ומי שלא, הוקע כבוגד.
לכן, השלטון החליט להפר את השקט היחסי ששרר כבר זמן מה ולפתוח במתקפת קסאמים על שדרות בציפייה לתגובה ישראלית שתהיה טפשית מספיק כדי להשכיח מהעם את הבעיות הפנימיות ולאחד אותו מחדש מאחורי החמאס.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
