| |
סאטירה, דמגוגיה זולה, העלבת עובדי ציבור בעת מילוי תפקידם, ציניות, שפה לא תקינה-פוליטית, בעיטות מעל ומתחת לחגורה, הכפשות, השמצות, פיצוצים, מרדפי מכוניות וציטוטים אמיתיים ומדומים של קלינט איסטווד. |
| 11/2007
 בבלוג הזה מותר לעשן.
דוגרי? נמאסתם! היה אפשר לסגור את זה יפה. היה אפשר שכל מקום בילוי יבחר אם הוא מקום בו מותר לעשן, אסור לעשן, או שיש בו מקומות נפרדים למעשנים וללחוצים.
ואז כל אחד היה מבלה איפה שמתאים לו, הבריאותיים היו מסתפקים בלהרעיל את עצמם עם אלכוהול, ומקס הזועם היה מדליק בשקט סיגריה עם הבירה כדי להרגע מהאספסוף הזועם הצדקני שמנסה למנוע ממנו בדיוק את זה.
"חיה ותן לחיות" היה יכול להספיק לכולם, רק שאיזה חצי מהציבור הרים עוגן והפליג במלוא הקיטור היישר אל מחוזות האבסורד. אם מישהו היה צועק כל היום שהוא לא מוכן להיות חשוף למיקרובים, פליטת אגזוזים או חתולים עם פשפשים היינו קוראים לכמה גרוזינים בחלוקים לבנים כדי שישימו אותו בחדר שקט עם קירות מרופדים. אבל הטרנד האמריקאי של לאסור עישון ברחוב שמא מישהו יספוג מעט ארומה של טבק יחד עם הערפיח העירוני הרגיל או לאסור עישון בדירות פרטיות שמא מספר מולקולות יחלחלו דרך הקירות, כבר הפך לנורמה מקובלת.
ספק אם יש מעשן אחד שלא מוכן להתחשב או שמתנגד לאיסור על עישון פסיבי כפוי. אבל למה לעזאזל אסור שיהיו גם פאבים ובתי קפה בהם העישון מותר בשביל המיעוט המופלה ומי שמוכן לסבול את הרגליהם המלוכלכים?
אבל ככה זה כשחבורה של מטורללים לוקחים סוגיה פשוטה ופתירה של בריאות הציבור והופכים אותה למסע צלב טרחני של חינוך מחדש. כי מאחורי הרטוריקה הריקה של "למה אני צריך לספוג אפילו וויש אחד של העשן שלך?" (ולמה, לעזאזל, מקס הזועם צריך לספוג אפילו וויש אחד של האגזוז שלך?) מסתתר קמפיין של למרר את החיים למעשנים כדי שיפסיקו לעשן.
למה? כי הצלבנים חושבים שזה מגעיל, והם לא מבינים למה צריך את זה. אז אתם יודעים מה? מקס הזועם נגעל מהחמיצות המטיפנית הפרנואידית וההסטרית שלכם, אתם מביאים לו ת'קריזה, מעלים לו את לחץ הדם ומגדילים את סיכוייו לחלות במחלות לב וסרטן פסיכוסומטי וכך לא נותר לו אלא לדאוג לבריאותו ולהדליק סיגריה כדי להירגע.
בחייאת, תבקשו ממקס הזועם לא לעשן לידכם והוא יזרוק ת'סיגריה, תעשו סגרגציה בין מקס הזועם לשאר האוכלוסיה אם בא לכם. אבל אם אתם אוסרים עליו לעשן בכל מקום בילוי באשר הוא, ובשלב הבא, גם תאסרו עליו לעשן בחוץ שמא זה יזלוג לכם לחלון ואפילו בבית שלו, כמו באמריקה, זה אומר מלחמה!
אז זאת העצה של מקס הזועם לכל מי שנסחף אחרי טרנד החיים הקלים של להטפל לאנשים קטנים עם סיגריה במקום להתעסק עם מזהמים תעשייתיים שמחרבנים את האוויר שלנו ביום אחד יותר ממה שמעשנים עושים כל החיים: תעצרו שניה, תנשמו עמוק, תרגעו, תעשנו סיגריה או משהו, ותתחילו להתנהג כמו בני אדם ולא כמו פאקן ציידי מכשפות פוריטאנים מהמאה ה-17, כי איך שזה נראה עכשיו, לא ירחק היום שבו אנחנו נידחק בגבינו אל הקיר ונפצח בטרור חסר אבחנה של הדלקת סיגרים מסריחים במיוחד בריכוזי אוכלוסיה אזרחית חפה מפשע. ראו הוזהרתם, תעזבו אותנו בשקט!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
