| |
סאטירה, דמגוגיה זולה, העלבת עובדי ציבור בעת מילוי תפקידם, ציניות, שפה לא תקינה-פוליטית, בעיטות מעל ומתחת לחגורה, הכפשות, השמצות, פיצוצים, מרדפי מכוניות וציטוטים אמיתיים ומדומים של קלינט איסטווד. |
| 11/2007
 בא לי וירטואלי.
מה שטוב בעולמות וירטואליים, זה שהם לא אמיתיים. ואולי זה טוב בגלל ששום דבר אמיתי כבר לא קורה בעולם האמיתי. ראש הממשלה יוצא לועידת שלום וירטואלית, ועידת שלום שאין אף אחד בעולם שחושב שייצא ממנה משהו. כולם יודעים שלא אולמרט ולא האיש שהפלסטינים החליטו שהוא הראיס שלהם השבוע יכולים לגייס שבריר מהאמון, המנהיגות, התמיכה והלגיטימציה הנדרשים להזיז משהו שדומה בקירוב לתהליך שלום.
סליחה, יש אחד שחושב שכן, יוסי ביילין. אותו אחד שבשבילו צה"ל ביים הצגה של תפיסת "מחבל" נושא מטען במחסום חווארה, מחבל שלא היה ולא נברא. ביילין אמר שהוא לא מאמין שצה"ל ינסה לעבוד על חכ"ים. מה שבהחלט מעלה את השאלה באיזו מדינה לעזאזל ביילין חי עד עכשו, איך משיגים ויזה לשם, והאם כל הח"כים שם מטומטמים כמוהו.
לא מפתיע, אם כך, שבזמן מסעותיו בלה-לה לנד נדפק לו המוח והוא שכח ש"שלום" עושים בין בני אדם אמיתיים, בד"כ מהסוג שמנסה להרוג אחת את השני. שני פוליטיקאים שחותמים על חתיכת נייר והולכים לשתות שמפניה זה לא "שלום", זה בסך הכל שני פוליטיקאים מזדיינים בתחת שחותמים על חתיכת נייר מזויין והולכים לשתות שמפניה. ושייחנקו בה אמן.
גם אולמרט חושב שכמה שרבוטים על נייר יכולים להחליף את המציאות. זאת הסיבה שהוא פירסם מכתב למורים מעל דפי "ידיעות אחרונות" (ליקוק התחת המשת"פי של העיתון הזה ראוי להתייחסות נפרדת) וקרא להם לבוא ולדבר אתו. באופן טבעי, למי שחי בעולם הוירטואלי, הוא הופתע כהוגן כשחבורה של מורים, מהסוג האמיתי, עם שלד ושרירים, נקבוביות בעור ומינוס בבנק התייצבו על סף דלתו כדי לדבר.
אולמרט לא צפה דבר כזה, הוא לא קיבל מייל, המורים לא הקישו שם משתמש מזדיין וסיסמה, איך הם הגיעו אליו?
לעזאזל, אולמרט לא אישר את המורים בפייס-בוק, הוא פשוט לא מכיר אותם, והם על הזין שלו באופן כללי. כן, גם הפייסבוק יותר נחמד ונקי מהעולם האמיתי. כל כך נחמד ונקי שאפשר כבר להפסיק להעמיד פנים ופשוט להעביר את מדינת ישראל לשם. אנחנו כבר וירטואליים, בואו נעשה את זה ראסמי.
שאולמרט פשוט יעשה LOG OUT בכל פעם שמישהו ינסה לדבר אתו. המשא ומתן עם הפלסטינים ימריא כשידובר על מסירת שטחי אחסון ב-GMAIL תמורת הסרת יישומי "שלח כבשה מתפוצצת" או "זרוק כוכב נינג'ה" בפייס-בוק, התאגדות עובדים תהפוך למשימה פשוטה, והם יוכלו לשלוח אוואטארים להפגין מול דף הבית של נוחי דנקנר.
ולמה לא באמת? כבר החלפנו את החיים האמיתיים בחיים וירטואליים. אנחנו כבר לא הולכים לשתות בירה ביחד, אנחנו שולחים אייקונים של בירה בפייסבוק. תוסיפו לזה יישום של סיגריה דולקת וזה לוקח כל פאב אמיתי שאחרי הפיגוע התחיקתי העונתי האחרון של ח"כ גלעד ארדן.
אז מקס הזועם אומר שאם חצי מהחיים שלנו עובר ביישומי "לטף לי את האספרגוס" בפייסבוק, והעולם האמיתי שלנו מורכב מספינים ופעלולי יחצ"נות, נשאר לנו רק לחכות שהפלסטינים, שהמציאות שלהם לא יכולה להיות יותר מציאותית, יבואו ויבעטו את התחת שלנו לאמצע הים התיכון. ותכל'ס? זה יגיע לנו. Google this, mother fucker.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
