| |
סאטירה, דמגוגיה זולה, העלבת עובדי ציבור בעת מילוי תפקידם, ציניות, שפה לא תקינה-פוליטית, בעיטות מעל ומתחת לחגורה, הכפשות, השמצות, פיצוצים, מרדפי מכוניות וציטוטים אמיתיים ומדומים של קלינט איסטווד. |
| 1/2008
 הפריץ בא לעיירה.
היום, מקס הזועם שואל את עצמו בשביל מה היה צריך לטרוח. בשביל מה לעזאזל לקחנו את כל היהודים האלה באירופה, דחסנו אותם על ספינות מעפילים והעפנו את הפלסטינים כדי לעשות להם מקום אם אחרי כל זה כל מה שהצלחנו לבנות כאן זה עוד שטעטל מסריח מלא ביהודונים שעומדים בתור כדי להתרפס לרגלי הפריץ.
נראה שאפשר להוציא את היהודי מהגטו, אבל לא את הגטו מהיהודי. אם מישהו עדיין לא הבין שהמדינה הזאת היא בסך הכל גטו עם מאגר של נשק גרעיני, קיבל את ההוכחה כשראה את אלה שמכנים את עצמם "מנהיגים", משתרכים אחרי בוש כמו חבורת בנות-עשרה מוצפות הורמונים אחרי איזה רודריגו מהטלנובלה.
לפחות עכשיו אנחנו רואים שלהדביק את הלשון לתחת של הגביר, להבדיל מלעשות את העבודה שלהם, הפוליטיקאים שלנו יודעים איך עושים ונשאר רק לקוות שהם לא ישכחו את המיומנות השימושית הזאת כשהם יגמרו לפרק את המדינה הזאת ויצטרכו לפרוס שטיח אדום לאיזה אייטולה שיבוא לזכות בשלל. מצד שני, אולי בעצם הנהג הוא זה שרואה את הכביש הכי טוב, והם פשוט מתאמנים לקראת הבקשה הישראלית לקבל מעמד של רפובליקת בננות בחסות ארה"ב סטייל פוארטו-ריקו. האמת? רעיון לא רע. ככה יהיו לנו יותר קל להשיג גרין-קארד. חוץ מזה, שום דבר לא ישתנה ממילא.
ומה בכלל הוא עושה כאן חוץ מלסדר לעצמו טיול על חשבון משלם המיסים הישראלי והאמריקאי במדינה היחידה בעולם (כולל ארה"ב) שבה לא רק שלא יזרקו אותו מכל המדרגות אלא גם ישפכו עליו סופרלטיבים שכמוהם לא שמע אפילו מאמא שלו? מה יוצא לנו מזה? תהליך שלום אין וגם לא יהיה עד שאצלינו ואצל הפלסטינים יהיו הנהגות שיש להן ביצים ללכת ראש בראש מול הפסיכים המקומיים, וכך או כך, בוש לא היה יכול לעזור בזה גם אם הוא היה יודע למצוא את ישראל על המפה.
כל מה שאנחנו הרווחנו מזה זה כבישים פתוחים. מרוב שהתקשורת שלנו, שלא טורחת לדווח על מה שבאמת ממרר לנו את החיים כאן, טורחת ליידע אותנו בשידור חי כל פעם שאיזה תת-עוזר לענייני צחצוח נעליים מהפמליה של בוש הולך להשתין, כל הירושלמים כלאו את עצמם בבית. אנשים אשכרה לא יוצאים החוצה ולא הולכים לעבודה מפחד השיירות המשוריינות של בוש ושמונת אלפי השוטרים הישראלים שבועטים אותנו, הנתינים, החוצה מדרכן במקום לצאת ולחפש רוצחים ואנסים. מזל שהם לא טורחים לחפש רוצחים ואנסים גם בימים כתיקונם, אחרת עוד היינו מתעצבנים עליהם על זה. לפחות בשביל בוש לא הרסו חלק מחומת העיר העתיקה כאילו שהיה הקייזר וילהלם המזויין, והסיבה היחידה לזה היא, ככל הנראה, היא שלאף אחד לא עבר הרעיון הזה בראש.
אז מקס הזועם אומר שלא מעניין אותנו לדעת מה בוש לחש באוזן של מישהו, אל מי הוא חייך ועם מי התלוצץ. לא מעניין אותו איזה מלכך פינכה הצליח להשיג מקום בסעודה שעורכים לכבודו ובטח לא מעניין אותו לראות אפסים כמו פרס ואולמרט נלחמים אחד בשני בשביל להסתופף עוד דקה בצילו של הגביר מאמריקה במקום לשרת את האזרחים שבחרו בהם בטפשותם. יש מספיק סיבות להתבייש להיות ישראלי גם בלי מופע האימים הזה, ואם נתחיל להתעניין בעניינים של למי הסלקטור נתן לעבור את חבל הקטיפה, יש לנו מספיק סלבריטאיות שנראות הרבה יותר טוב בביקיני מהכנופיה הזאת.
הדבר הטוב היחיד שיצא מהביקור המיותר הזה הוא שלראות את צמרת המדינה עוזבת הכל כדי לזחול על הרצפה ולאסוף קשקשים שנפלו מהשיער של הנשיא, כאילו היה מוקטזומה המזויין, ומפיקים בשבילו אירועי פולקלור מזוייפים כאילו היינו איזה קולחוז סובייטי נידח שמארח אפראטצ'יק ממוסקבה, מכניס את הדברים לפרופורציה.
בוש שם לנו מראה מול הפרצוף, ואנחנו נראים רע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
